חשוב לדעת ואני מזכיר את זה בראש וראשונה לעצמי, שבדרך להגשמת החלומות שלנו, יש גם לא מעט נפילות, יש שיקראו לזה כשלונות. על כל כן יש עשרים לא ואולי יותר. העניין הוא לא לתת לנפילות להסיט אותנו מהדרך.

אנחנו חיים בעידן הלייקים…למי יש הכי גדול, מי מקבל הכי הרבה לייקים וכו׳…קיצור, הבאתי איתי לפה לחופשה מוספי עיתונים ששמרתי כל השנה שלא היה לי זמן לקרוא ביום יום, במיוחד מוספי ׳מעריב סופשבוע׳

שלמה ארצי כתב אתמול בטור שלו ב׳ידיעות אחרונות׳, שאהבה פי אלף יותר רומנטית בשירים (ואני מוסיף גם בפוסטים ובתמונות פה בפייסבוק) מאשר ביום יום, בחיים עצמם. אני תמיד חשתי, עם כל בחורה שלא הייתי

אין מילים שאוכל לתאר כמה אני אוהב אתכן רומי וליה, איך אתן מרחיבות לי את המינעד וכמה אני לומד ממכן כל יום עוד קצת על אהבה ונתינה!!! מאחל לכן להמשיך להיות מי שאתן (כבר כמעט נערות)

קמתי בבוקר, ציחצחתי שיניים, הסתכלתי בראי ופתאום ראיתי את סימני הגיל, הקמטים, החריצים, כתמי העור, נסיגת השיער, הצרות השפתיים. קמתי בבוקר, ציחצחתי שיניים, הסתכלתי בראי ופתאום ראיתי את סימני הגיל

אתמול נפגשנו כמה חברים ודיברנו בין היתר על פעילותי העניפה בפייסבוק (השיחה החלה בהקשר של הורדת הפעילות שלי השבוע לצורך התרכזות בכתיבת הספר שלי). כפי שקורה בד"כ,

אתמול בשיחה היומית עם אמא שלי סיפרתי לה בגאווה על כתבת השער עליי בסוף השבוע ב'מלאבס' (הסודות הדיגיטליים מאחורי האתרים שעיצבתי לזמרים הגדולים בארץ), היא מאוד שמחה, ביקשה שאביא לה עותק

הפתק המצורף תלה אצלי במשך כמה ימים לפני 21 שנה, על לוח השעם שמעל פינת האוכל בדירתי השכורה, הקטנה והצנועה בתל אביב. הייתי אז בחור בן 32, רווק, יום אחרי סיום קורס הסבת אקדמאים לעיצוב ובניית אתרי

לא יודע, אולי זה נשמע הזוי, אבל כל פעם שאני קם משינה, יש לי תחושה שקמתי מביקור ביקום מקביל, אמיתי לחלוטין ועם חוקים אחרים לגמריי שנקרא לו לצורך העניין 'ייקום השינה'. אנסה להסביר…מן תחושה

25 שנה מפרידות בין התמונות, מטורף! מימין: ילד בן 27, לקראת סיום תאר ראשון בגיאוגרפיה ופילוסופיה, מבולבל, מאוהב (אהבה נכזבת) במישהי שלא ממש מחזירה ומעריכה, חוזר מטיול מאמסטרדם למגורים (זמניים)

זה מדהים, אבל הדברים קורים רק כשהם צריכים לקרות…משפט שאני תמיד מזכיר לעצמי (וגם לאחרים) ואתמול בערב נוכחתי שוב, לכאורה במקרה, כמה הוא נכון.ישבנו בסוף היום,

לפי הסטטיסטיקות, קרוב ל-80% מהנשואים בוגדים בבני זוגם, מה שאומר שאני די חריג. לא בוגד ולא בגדתי אפילו פעם אחת (וכמובן שהיו כמה וכמה פיתויים / הזדמנויות) במהלך 16 שנות נישואיי.

היום יום הנישואין ה-16 שלנו (17 שנה יחד). זה שאנחנו דבקים אחד בשני, למרות כל הקשיים, הבדלי האישיות, הרצונות השונים ולא מתבייש להגיד, גם החסכים (ויש לא מעט), הוא עניין ראוי לציון ולא קורה במקרה.