טוב נתחיל מהקביעה הגרנדיוזית שבעולם נטול טכנולוגיה, כבר לא הייתי חי כנראה וגם אם כן, הייתי קרוב לוודאי נטול מקצוע ואסביר.

בגיל עשרים וחמש עברתי פרוצדורה רפואית לא פשוטה שרוב הסיכויים שבעידן אחר לא הייתי שורד אותה חי. בזכות הטכנולגיה שרדתי אותה בריא ושלם, ללא שם פגע כלשהו.

בגיל שלושים, התחלתי את צעדיי במקצוע שאני כל כך אוהב, עיצוב גרפי / עיצוב אתרי אינטרנט, מקצוע שלא היה קיים במתכונת הזאת שנים ספורות קודם (חמש שנים לפני כן, עוד למדנו באוניברסיטה דוס והגשתי עבודות סמינריוניות בכתב יד). כשהראיתי לדודה שלי חנה ז"ל (היתה מראשונות הסטודנטים בבצלאל והשרטטת הראשית של התאומים בניו יורק), את אתר האינטרנט הראשון שעשיתי היא אמרה לי: "יקירי, נראה לי שמצאת את הייעוד שלך בחיים". צדקה לחלוטין.

בגיל ארבעים וארבע נכנסו הסמארטפון והפייסבוק לחיי (ולחיי כולם בערך באותו זמן) ושינו את העולם והאמת גם את חיי האישיים. מרגיש שקיבלתי מתנה בדמות במה וירטואלית מכובדת וחינמית לכתיבה והפצת טקסטים שאני כל כך אוהב והאפשרות לקבל פידבקים מיידיים מהמון אנשים (שאת חלקם אני כלל לא מכיר אישית).

אז נכון, יש גם היבטים לא טובים לטכנלוגיה הזאת…כולנו מכורים לסמארטפון (הילדים שלנו בכלל לא חיים מחוץ למסכים), התקשורת הבינאישית אולי נפגעה ועוד היבטים פחות טובים, אבל אני אישית חש הכרת תודה.

מרגיש שאני חב לטכנולגיה את חיי (פיזית) וגם את כל המשמעות של חיי הנוכחיים (המקצוע והפרנסה שלי, היכולת לכתוב, לשתף ולהפיץ טקסטים כל כך בקלות).

כי מה היא הטכנולוגיה בסופו של דבר אם לא תוצר של הרוח האנושית וחכמת האדם? תוצר מדהים של גאונים שהמציאו המצאות מצילות חיים (כל מיני המצאות ופרוצדורות רפואיות שמיליוני אנשים, כולל עבדכם הנאמן חיים בזכותם) והמצאות שנותנות המון משמעות לתחביבים (במות אינטרנטיות להפצת ושיתוף תוכן).

בקיצור מרגיש הכרת תודה ענקית לרוח האדם ולעולמינו הנוכחי !!!