גבריות

בזמן האחרון אני מהרהר לא מעט בשאלה איזה מן גבר אני בשלב הזה של חיי.

אולי זו החלפת הקידומת לספרה 6 שממש מציצה מעבר לפינה. אולי זו השנה המטלטלת שעברתי. אולי היתמות המאוחרת. כנראה שילוב של כל אלה יחד.

לכאורה, בעיני הסביבה וגם בעיני עצמי, תמיד הייתי "הרגיש", העדין. זה שמחובר לעולם הרגשי שלו, שמדבר על רגשות ולא מפחד לחשוף חולשה.

אבל לאחרונה אני מרגיש יותר מתמיד גם את הצד הגברי שלי. לא במובן המאצ’ואיסטי של המילה. לא הפכתי פתאום לאיזה גבר גבר קשוח. זה משהו אחר.

אולי זה קשור לכך שאמא כבר איננה.

יש גיל שבו אתה מבין שגם אם אתה אדם עצמאי לחלוטין, תמיד היה איפשהו ברקע דור מעליך. אנשים שהיו שם לפניך בעולם. אנשים שבמידה מסוימת אפשר היה להישען על עצם קיומם.
ואז יום אחד אתה מבין שמעכשיו הכול עליך.

אין יותר מאחורי מי להתחבא, אפילו אם מאוד תרצה.

כשאני חושב על זה, במשך רוב חיי הגבריות שלי הייתה בעיקר עניין של השוואה.
גדלתי כאח קטן לשני אחים גדולים, חזקים, מרשימים ובעלי נוכחות. זו הייתה עובדה ביוגרפית משמעותית מאוד בהתפתחות שלי כאדם וכגבר.

אני הייתי הילד הקטן, הרגיש, השונה. גם נמוך מאוד בשנות הנעורים, כזה שהתפתח פיזית מאוחר. ובמקום שבו בנים מודדים את עצמם כל הזמן מול בנים אחרים, משהו בביטחון העצמי ובדימוי הגברי שלי נפגע.

בתיכון הודבק לי הטייטל של "החמוד”.

לכאורה מחמאה. בפועל, עבור נער מתבגר, זה לא בדיוק התואר שאתה חולם לקבל.
בשנות העשרים התמונה השתנתה לגמרי. פתאום גבהתי, התייפיתי, קיבלתי ביטחון. נשים התחילו איתי, חיי הצעירים בתל אביב סיפקו לא מעט רגעים מחמיאים, ולראשונה הרגשתי שאני עומד בסטנדרט הגברי שהצבתי לעצמי.

אבל גם זה היה סוג של השוואה.
מול מי שהייתי קודם.
מול אחרים.
מול הדימוי שרציתי להשיג.

והיום, בגיל 59, כשאני נראה בסדר גמור יחסית לגילי אבל כבר מזמן לא אותו בחור תל אביבי צעיר, אני מתחיל להבין שאולי כל השנים הגדרתי את הגבריות שלי במקומות הלא נכונים.

גבריות היא לא גובה, לא שרירים, לא הצלחה עם נשים ולא השוואה לאחרים.

אולי גבריות היא היכולת לשאת אחריות.
להתמודד עם אובדן.
להישאר רגיש בלי להתנצל על זה.

להמשיך לאהוב, להיפגע, לקוות, ליצור ולהישאר סקרן גם כשהחיים כבר הראו לך לא מעט צדדים פחות זוהרים שלהם.

אולי מה שקורה לי עכשיו הוא לא שאני נהיה יותר גברי. אולי אני פשוט מפסיק, סוף סוף, למדוד את הגבריות שלי דרך העיניים של הנער שהייתי פעם.

מה שבטוח, חמוד זו כבר לא אופציה 😄