אין כייף גדול מלהאזין ללהקה ענקית שחוזרת מהק פאה ארוכת שנים ומגיעה לשיאים שלא מביישים את ימי התהילה הראשונים (ולפיקסיז היו לא מעט כאלה). באלבום הנפלא הזה הנס קורה ובגדול.

רוצים אלבום אנגלי יפהפה, מלודי ומלנכולי במידה? זה האלבום שלכם (תודה לישי ברגר מהאוזן השלישית על ההמלצה הנפלאה הזו).
פיטר דוהרטי, המוזיקאי הבריטי הכריזמטי.

מדנס זו להקה שאני מאוד אוהב. "שרוף עליהם" כמו שאומרים. לאחרונה אני מרבה להאזין דוקא לפאזה השניה והפחות להיטית בחיי הלהקה ובמיוחד לאלבום הזה, אלבום האולפן הרביעי.

מפגש פסגה של ברי סחרוף ודודו טסה, נסיכי הרוק עם התבלון האוריינטלי, זה לא משהו שקורה כל יום. כשיצא האלבום הזה ב-2021 התיישבתי להאזין בסקרנות והתרגשות גדולה עם ציפיות בשמיים.

דה סמייל – The smile, הרכב הצד של תום יורק וג'וני גרינווד מ"רדיוהד" (ביחד עם המתופף טום סקינר), הוציא עד היום שלושה אלבומים. ההרכב פועל משנת 2020.

אני מאוד אוהב את בק. אהבה מאקורד ראשון, ממש מההתחלה ב-Mellow gold עם Loser וכמובו אחר כך ב-Odelay המגניבבב. בשניהם ניתן היה לזהות ללא שום קושי את המקוריות והיצירתיות, הגרוב, המגניבות.

קמתי הבוקר עם מצב רוח מרומם, עדיין על אדי ההופעה הנהדרת של שלומי שבן אתמול במשכן לאמנויות הבמה.
הופעה שהעיפה לי את המוח, ובה הוא חזר לאלבום הנפלא עיר,

תקליט רותח של נגה ארז. כמה שיק, נועזות, יצירתיות והמון המון כישרון ורגש. זה אלבום סופר עדכני, שלא נופל בכישרון וביצירתיות מדברים מקבילים שקורים כרגע בעולם (למשל אצל Billie Eilish).

אבישי כהן (קונטרה בס) הוא מוזיקאי סופר מוכשר, חוקר ומחפש ואני מחזיק כמעט את כל אלבומיו. לטעמי האלבום הזה, החדש, הוא ללא שמץ של הגזמה המעניין, השלם והמלהיב מכל אלבומיו (ויש לו כמה).

טינדרסטיקס, להקה אנגלית מנוטינגהאם שהוקמה בסוף 1991. לכאורה מדובר בלהקת רוק גיטרות בריטית, אבל הם משלבים המון כלים לא שגרתיים ללהקות רוק גיטרות.כמו פסנתר רודס, ויברפון, כינור.

האלבום שחתם את החלק הפעיל הראשון ויש שיגידו היותר משובח בחיי הלהקה המופלאה הזאת. אלבום פרידה של הלהקה מעצמה ושל חבריה מנעוריהם וגם מעין סיכום ותמצות לטעמי לסאונד של משינה.

מעבר לעובדה שמדובר באלבום שהחזיר את הלהקה הנהדרת הזו ב-2016 להופעה בארץ הקודש בפעם הרביעית (לשמחתי נכחתי בשלוש ההופעות: רוקסן ב-1993, סינרמה ב-2000 ופארק הירקון ב-2016),

אלבום מדהים. מהטובים והמיוחדים שיצאו כאן לטעמי. זה מהתקליטים האלה שאתה שומע בפעם הראשונה והלסת פשוט נשמטת מתדהמה. אותה תחושת התפעמות נדירה כשאתה מבין שאתה שומע משהו שלא נשמע כאן. קודם.

מה שכייף ויפה במוזיקה זה שמצד אחד היא נקודתית ומצד שני, מחזירה אותנו לתחנות בזמן שהגדירו רגשית את חיינו. היום שמעתי אחרי הרבה מאוד זמן את ״זמן סוכר״, המאסטרפיס של ׳איפה הילד׳.

יש אלבומים שמרגישים כמו עונה בשנה. עבורי, תחילת הסתיו וימי החגים מביאים איתם תמיד את הניחוח של האלבום הנפלא הזה "משירי אברהם חלפי" של אריק איינשטיין ויוני רכטר.

הלילה של ארז הלוי הוא אלבום שתמיד עושה לי עיסוי עדין לחלקים השבורים של הלב.יצירת מופת בהפקה מוזיקלית גאונית של מתי כספי. כל שיר כאן זהב טהור.

גילוי נאות: גידי גוב הוא, לצד אריק איינשטיין, שלום חנוך ו־שלמה ארצי, הגיבור המוזיקלי של ילדותי וגם הרבה אחרי. התקליט הראשון שקניתי בחיי, בסביבות גיל עשר, היה תשע בכיכר של גזוז.

גיל 15, צועד נרגש עם חברתי הטובה יעל עץ הדר בדרך לאולם 'מופת' בחולון להופעה של שלמה ארצי ואצ'י. זו הפעם הראשונה שאני הולך לראות הופעה רצינית עם כרטיסים שנקנו מראש.

"יחס חם" של דני ליטני הוא כנראה התקליט הראשון שהתאהבתי בו בעברית. אבל לא הראשון שקניתי בעצמי (זה היה גזוז שנה אחר כך). את התקליט הזה הביא אחי הגדול יובל במבצע הפקקים של טמפו.

יש אלבומים שמלווים אותך שנים. ויש אלבומים שמלווים אותך כמעט חיים שלמים. כזה הוא גלוי ונעלם של יהודית רביץ, אלבום שמלווה את חיי כבר כמעט 45 שנה. היה לי העונג להאזין הבוקר לאלבום

אתמול דיברתי עם חבר נעורים על מוזיקה.אנחנו מדברים לא מעט ויכולים לדבר שעות על מוזיקה, בדיוק כמו אז. כמובן שהגענו ל־אריק איינשטיין.כמה הוא חסר, במיוחד בימים הקשים האלה, ואיזה ענק הוא היה.

יש אמנים שאתה לא רק אוהב, אלא מרגיש שהם שלך. אצלי, יצחק קלפטר הוא בדיוק כזה ובמיוחד האלבום הזה, אלבום הסולו הראשון שלו מ-1981. רכשתי אותו בחופש הגדול שבין כיתה ח׳ ל־ט׳,

״על פני האדמה״ של שלום חנוך, אלבום מינורי ביחס לאלבומים הגדולים שלו, כזה שאם תשאלו את מעריצי חנוך האדוקים הם יגידו: ״אה…זה אלבום טוב, אבל הוא לא מגרד את ״חתונה לבנה״, ״אדם בתוך עצמו״

יש אלבומים שאתה שומע בלילה. יש אלבומים שמתאימים לנסיעה ארוכה. ויש אלבומים שהם פשוט אלבומי בוקר, כאלה שמזרימים אנרגיה טובה ישר לוורידים.

יש את האלבומים האלה שאתה יודע שהם גדולים, שאתה מאוד אוהב ואיכשהו עוברות שנים ארוכות מבלי ששמעת אותם. היום זה קרה לי עם Achtung Baby של U2.

יש מוזיקאים שיש לי אליהם חיבה מיוחדת. אחד מהם זה בק שכבר כתבתי עליו פה בקבוצה והשני זה איאן בראון. אני סאקר שלו מימי הסטון רוזס ועד היום, כולל הופעה אחת בלתי נשכחת בהאננגר 11.

אנטארקטיקה של קורין אלאל הוא אחד האלבומים הכי מיוחדים, אמיצים ומקוריים שנוצרו במוזיקה הישראלית. הזה אלבום עם אווירה חד־פעמית, חלומית ומהורהרת, אבל בו בזמן גם מאוד חמה ואנושית.

לימונדה של דורי בן זאב הוא אחד האלבומים הכי כיפיים, שובבים ומקוריים שנעשו כאן. בן זאב תמיד היה דמות קצת אחרת בנוף, שילוב נדיר של מוזיקאי, אמן רדיו, מספר סיפורים, ומעל הכול איש עם הומור משובח.