טיול של כמעט חודש צפוף ואינטנסיבי מחוץ לבית, להרגלים ולשגרה, עם שתי מתבגרות בנות 17 כמעט ובת זוג, עימת אותי עם כל השדים שלי. אל המרקחה הזו תוסיפו גם אירוח ארוך, עניין לא פשוט בפני עצמו.

אנשים אומרים לך בארץ: ״ארה״ב קורסת / שוקעת, סן פרנסיסקו מתפוררת״ וכו׳. הלוואי עלינו לשקוע ולהתפורר ככה. סן פרנסיסקו פורחת מתמיד. הכל חי, שוקק, יפה ומהמם. המסעדות מלאות, תיירים בכל פינה.

אתמול ישבנו במסעדה איטלקית מקסימה פה בפולהאם בלונדון וסוף סוף יכולנו להקשיב ולדבר באמת, באופן קצת שונה מהיום יום הלחוץ בארץ. דיברנו כמה מדהים היה עד כה החלק של הטיול בארה״ב.

צילום: רפאל בן משה. היה לי אתמול ערב מחורבן במיוחד, כולל עניין פיזי מבאס, תוצאה של ניקוי אבן (שיננית) נוראי. הייתי אתמול אצל מישהי חדשה שלא עשיתי אצלה עד היום טיפול.

אין צורך לדאוג, הכל בסדר גמור, לא קרה שום אסון, רק צירוף של המצב הכללי בארץ ומס' ענייני יומיום מבאסים שלא כאן המקום לפרטם. מה שחשוב לי לספר זה איך אני מתמודד עם זה.