זהו. הגעתי.

בין שלל העיסוקים, המטלות והחיים עצמם, סיימתי לקרוא את הדראפט השלישי של הספר שלי, "עד שנגיע".

אני מאוד אוהב אותו. מאוד מחובר אליו. וזה, אחרי כל כך הרבה שנים שהוא הולך איתי – כמעט שלושים שנה, בין מותו של אבא שלי ז"ל למותה של אמא ז"ל, לפני כמעט שנה. לא מובן מאליו בכלל.

אז רגע לפני שאני מנסה לשלוח אותו לדרכו להוצאה לאור, מגיעות כמה תודות.

ראשית, לעורכת הספר הסופר מקצוענית ורד מוסנזון, שבלעדיה זה לא היה קורה, חד משמעית! תודה ורד יקרה על העריכה, הדיוק, הדרבון ובעיקר האמונה.

לסופרת מאירה ברנע גולדברג המדהימה, שליוותה אותי בחלק משמעותי מהדרך עם הספר, ובעיקר נסכה בי את האמונה שהוא טוב. שהוא שווה. ושכדאי להמשיך איתו עד הסוף.

תודה גם ליובל אברמוביץ' על סדנת הכתיבה הנהדרת "לחדד ת'מקלדת", שתרמה לי מאוד ככותב ובה גם זכיתי להכיר את מאירה ברנע גולדברג, שהגיעה כמרצה אורחת לשיעור האחרון של הסדנה.

לדנה אולמרט, שלפני עשור בדיוק נפגשתי איתה לארבע פגישות שבהן ניסינו לפצח יחד את הקונספט של הסיפור ובעיקר מה אני בעצם רוצה להגיד. זה תרם לי רבות להתקדמות עם הספר.

להדס גלבוע לין, שדיסקסה איתי את הספר שוב ושוב, קראה והקשיבה לקטעים ממנו, ובעיקר הייתה שם בתקופה שבה הרגשתי קצת תקוע, בין העבודה עם מאירה ברנע גודברג לעבודה עם ורד מוסנזון. לפעמים כל מה שצריך כדי להמשיך לכתוב הוא מישהו שמקשיב ומדבר איתך על מה שכתבת.

לנילי מנור, חברה קרובה, שבדרך לפסטיבל "בלוז כנעני" בחאן השיירות, בדיוק לפני שנה, זרקה לחלל את השם "עד שנגיע" כשדיברנו על הספר. והוא נשאר.

לרפי כהן ז"ל, חבר שהיה לי כמו אח ונפטר לפני עשור מהמחלה הארורה. רפי אהב מאוד את הספר, קרא אותו, האמין בו, ודיברנו עליו שעות. בעיקר על העלילה ולאן היא צריכה ללכת. הלוואי שיכולתי לספר לו היום שסיימתי.

ולהוריי, דב ויהושבע בוברוביץ' ז"ל, שנטעו בי מגיל צעיר את אהבת הקריאה, הכתיבה והתרבות. הרבה ממה שאני נמצא בתוך הספר הזה בזכותם.

זה מה שהחבר הצ'אט אמר על הספר אחרי שנתתי לו לקרוא:

דמות ראשית מבוגרת ולא שגרתית; חברות בין דורית טובה; תעלומה משפטית שנותנת מנוע עלילתי; יחסי אב בן; זוגיות, אובדן, אשמה והזדמנות שנייה; ומוזיקה שמעניקה לו זהות ואווירה.
בשורה התחתונה: זה ספר טוב, שלם ומרגש, עם דמויות שנשארות איתך ובעיניי הוא בהחלט ראוי עכשיו לצאת אל העולם ולהישלח להוצאות לאור.

ועכשיו באמת הגיע הזמן לנסות להוציא אותו לאור.

סימנתי לעצמי יעד:

17.4.2027. יום הולדת 60.
מסיבת השקה ל"עד שנגיע".

יש לי קצת פחות משמונה חודשים לגרום לזה לקרות.

עד שנגיע. ❤️

צילום: מלי ארואסטי.