שלום וברוכים הבאים לבלוג שלי.

שמי אלדד בוברוביץ', מעצב גרפי במקצועי ובהכשרתי, חובב עיצוב, כתיבה וקריאה ותלמיד נצחי של החיים. חולה מוזיקה (ברמה כמעט פתולוגית), פריק של שקשוקות, והרוס על הביטלס (סוג של מחלה חשוכת מרפא). אב גאה לתאומות מקסימות בנות 19, רומי וליה.

מאז שאני זוכר את עצמי בערה בי אהבה גדולה לציור, לכתיבה וכמובן למוזיקה. כבר בגיל חמש נהגתי לצייר במשך שעות, כשברקע מתנגנת מוזיקה ישראלית מתקליטים שאבי ז"ל היה משמיע לבקשתי. הציורים שציירתי נתלו בגאווה בתחנת טיפת חלב ובקופת החולים בשכונת מגורינו בחולון.

האוסף המוזיקלי שלי, שהלך והתעצם עם השנים, כולל כיום יותר מ־2,500 תקליטי ויניל וכ-4,500 דיסקים. גם היום, כשאני מעצב אתרים ולוגואים או כותב טקסטים, מתנגנת לצידי מוזיקה של מגידי גוב, אריק איינשטיין, ועוד אלפי אמנים מישראל ומהעולם, וכמובן איך אפשר בלי הביטלס.

לפני כמה שנים סגרתי מעגל מרגש, כשהמרתי את מכחול הילדות בתוכנות עיצוב, והתחלתי לעצב אתרי אינטרנט אמנותיים למוזיקאים, אמנים ואנשי תרבות: אריק איינשטיין, נעמי שמר, גידי גוב, דני סנדרסון, יענקל’ה רוטבליט, צדי צרפתי, יהודה פוליקר, ארקדי דוכין, יצחק קלפטר, פיטר רוט, פרופ' יורם יובל, אברי גלעד ורבים אחרים. זהו מבחינתי פסקול חיים של דור שלם שאני מנציח גם בעולם הדיגיטלי – חיבור בין אהבותיי הגדולות: מוזיקה, עיצוב וכתיבה.

אהבתי לכתיבה החלה כבר בילדות, כשכתבתי שירים ויומן אישי. בשנים האחרונות היא באה לידי ביטוי בכתיבת ספר (שאני מקווה להשלים בקרוב), ובפוסטים רבים שאני משתף על משפחה, אהבה, פחדים, חלומות, תהליכים פנימיים, וכמובן על מוזיקה, שבלעדיה החיים היו טעות.

מי שמעוניין להכיר אותי יותר, מוזמן לקרוא את מחשבותיי המתפרסמות פה בבלוג.