אנטארקטיקה של קורין אלאל הוא אחד האלבומים הכי מיוחדים, אמיצים ומקוריים שנוצרו במוזיקה הישראלית.
זה אלבום עם אווירה חד־פעמית, חלומית ומהורהרת, אבל בו בזמן גם מאוד חמה ואנושית. אלבום שנשמע כמו עולם מוזיקלי שלם עם צבע וסאונד משל עצמו. יש כאן שילוב נדיר בין טקסטים אינטימיים וחשופים לבין הפקה מוזיקלית עשירה ומדויקת של יהודית רביץ, עם סאונד שונה מכל מה שנשמע כאן באותן שנים.
ואיזה שירים יש כאן:
אנטארקטיקה,
שיר לשירה,
ארץ קטנה עם שפם,
התעשייה האבירית,
הטבעת נפלה ועוד.
זה אלבום שמוכיח עד כמה קורין אלאל הייתה יוצרת אמיצה ומקורית, כזו שלא פחדה ללכת עם הקול הפנימי שלה עד הסוף ובאלבום הזה, השלישי שלה, זכתה להצלחה ענקית ולהכרה רחבה, חוצה קהלים, מגדרים וגילים. גם היום, עשרות שנים אחרי שיצא, הוא נשמע רענן, ייחודי ומלא עומק.
אחד האלבומים הגדולים של הרוק הישראלי. יצירת מופת 💛
