יש אלבומים שעוברים לידך, ויש כאלה שתופסים אותך ולא מרפים. החדש של יובל בנאי שייך לסוג השני.
חרשתי עליו בהנאה בסופ״ש, וכל האזנה רק פתחה עוד שכבה ורצון להעמיק בעוד האזנות. לטעמי זה אלבום הסולו הכי שלם, מגובש ומעניין מבין ששת אלבומי הסולו שהוציא עד היום.
רוקנ׳רול עכשווי, חי ובועט, מנוגן נפלא, מלא ביטחון, תנופה והמון רגש ואמת. מספיק להקשיב ל״כל הדברים קורים״ הפילוסופי הפותח, ומשם ל"מוות וסקס", הגרובי, "אנחנו רק חלומות", הסוחף, ״אמא״ הנוגע, ״החוקים משתנים״ האקטואלי, ״האמת הרגה את הזומבים״ הבועט ו״אורות העיר״, המרגש והכנה שסוגר את האלבום, כדי להבין על מה אני מדבר.
ככה נשמע אמן שלא מפחד ללכת קדימה ולהישאר נאמן לעצמו. ממליץ בחום 🎸
