יש רגעים בילדות שמגדירים אהבה למוזיקה לכל החיים. אחד כזה היה כשאחי הגדול יובל חזר הביתה עם התקליט יחס חם של דני ליטני, תקליט שקיבל במבצע הפקקים המיתולוגי של טמפו: מביאים 24 פקקים של קולה טמפו ואוספים תקליט מנקודת איסוף בכיכר סטרומה בחולון.

הוא כנראה התקליט הראשון שהתאהבתי בו בעברית. אבל לא הראשון שקניתי בעצמי (זה היה גזוז שנה אחר כך).

אני זוכר שכבר הצילום על העטיפה, עם משקפי הראי, משך מיד את תשומת ליבי. ואז הגיע הפתיח של ציף ציף מעל הרציף, גיטרות הקאנטרי האלה והקול החם והמדהים של ליטני…ונפלתי שדוד.

אחר כך הגיעו בזה אחר זה השירים:

משבר אמון המרטיט,
אדם זקן העצוב, שגם כילד הצליח לגעת בי,
אמרת שתחזרי הנוגע,
יחס חם הגרובי,
אופליה הכואב,

ולפינאלה בראש אחד, המדליק, עם יהודית רביץ.

יצירת מופת 💛