יש חברים שאתה יכול לא לדבר איתם חודשים, ואז שיחה אחת מחזירה אותך מיד לגיל 16.

אתמול דיברתי עם חבר נעורים על מוזיקה.
אנחנו מדברים לא מעט ויכולים לדבר שעות על מוזיקה, בדיוק כמו אז.

כמובן שהגענו ל־אריק איינשטיין.
כמה הוא חסר, במיוחד בימים הקשים האלה, ואיזה ענק הוא היה.

ואז ניסינו לענות על שאלה לא פשוטה בכלל:
מה האלבום הכי אהוב שלו עלינו?

אני אמרתי שהאלבומים הכי אהובים עליי שלו הם:
בדשא אצל אביגדור,
חמוש במשקפיים,
שירי אברהם חלפי,
ובראש, בלי ספק: יושב על הגדר.

זה האלבום הכי אהוב עליי שלו, והראשון שאהבתי בזמן אמת כשהוא יצא, כשהייתי בן 15.
הרבה אלבומים אחרים שלו יצאו כשהייתי ילד, והתאהבתי בהם רק בדיעבד.

החבר הסכים איתי לגמרי.
גם עליו זה האלבום הכי אהוב של איינשטיין.

הטקסטים, השירה, המלודיות, הגרוב, העטיפה. הכול עובד פה.

יש כאן עבודה לא תיאמן של יצחק קלפטר ז"ל:
בעיבודים, בכתיבת חלק מהטקסטים (טירוף במה, אתמול היה הרגע, בשבחי הסמבה), בהלחנת כל השירים, וכמובן בסאונד הגיטרות הנפלא הזה שהוא רק שלו.

איך אריק אמר פעם:
"עזוב אותך קלפטון, קנופלר, לנו יש את יצחק".

והוא גם סיפר שלא היה אדם שעבד איתו שהיה לו דיאלוג כזה בין השירה שלו לכלי הנגינה של הנגן, כמו שהיה לו עם הגיטרה של קלפטר.

ואנחנו זכינו כאן במקבץ שירים נדירים, מהיפים של איינשטיין:

יושב על הגדר,
חלום עקבותיך,
בוקר טוב אמיר,
רק איתך,
טירוף במה,
מבלי להפריע,
השיכור,
בשבחי הסמבה.

יצירת מופת. 💛