האלבום שחתם את החלק הפעיל הראשון ויש שיגידו היותר משובח בחיי הלהקה המופלאה הזאת. אלבום פרידה של הלהקה מעצמה ושל חבריה מנעוריהם וגם מעין סיכום ותמצות לטעמי לסאונד של משינה. המון גרוב לצד מלנכוליה, דואליות השזורה בכל אלבומי הלהקה.
התקבצו פה כמה מההימנוניה הגדולים של הלהקה שאין הופעה של משינה בלעדיהם: ״להתראות נעורים שלום אהבה״, ״את לא כמו כולם״, ״תחזור תחזור״ ועוד כמה נפלאים לא פחות שהייתי נותן להם מקום של כבוד בכל פלייליסט: ״הוא מאמין״ העוצמתי, ״רכבות״ הנוגע, ״בן המלך״ המתוק וכמובן ״יעכשיו את בוכה״, בלוז משינאי מושלם.
יובל בנאי מבחינה ווקאלית מצוי כאן בשיאו, הסאונד מדוייק, העטיפה יפהפיה וההוצאה המושקעת והמוקפדת לראשונה על גבי וויניל לפני שנתיים, עשתה המון כבוד שבהחלט מגיע לאלבום הזה 💚
