היינו אמורים לחגוג היום לאמא יום הולדת 92, אבל היא כבר לא איתנו חודשיים. תמיד היינו מדליקים אצלה את הנר הראשון של חנוכה, היא כל כך אהבה את החג הזה.

אתמול צפיתי שוב במצגת שסבטלנה, אשתו של אסף, הכינה לכבוד יום הולדתה ה־90. חשבתי שאני כבר "מחוסן", אבל פתאום באמצע הצפייה מצאתי את עצמי ממרר בבכי כמו ילד.

אני מרגיש בכל נימי נפשי שאמא עדיין איתי, שומרת עליי חזק מלמעלה.

בתמונה אנחנו בחגיגת יום הולדת 90, לפני שנתיים בדיוק. רגע של אהבה ענקית, שנשאר איתי תמיד בלב.

אוהב ומתגעגע. מאוד ❤️