יש אלבומים שאתה שומע בלילה. יש אלבומים שמתאימים לנסיעה ארוכה.
ויש אלבומים שהם פשוט אלבומי בוקר, כאלה שמזרימים אנרגיה טובה ישר לוורידים.
בשבילי אחד הגדולים שבהם הוא אלבום הבכורה של אריאל זילבר.
אני מאוד אוהב את אריאל זילבר, ללא ספק אחד היוצרים המיוחדים שצמחו כאן.
אני חושב שבנוסף לשירי ארץ ישראל של אריק איינשטיין וסיפורי פוגי של כוורת,
אריאל זילבר,- אלבום הבכורה הנפלא שלו, היה האלבום הראשון שאהבתי כילד כאלבום שלם.
וממש ממש אהבתי.
זה אלבום שכבר אז היה הכי כיף לצרוח במלוא הגרון כל שיר ושיר בו.
בחלוקה הפרטית שלי עם עצמי זה גם אלבום בוקר מובהק, כזה שמכניס שמחה ואנרגיה לוורידים.
איזה עונג להתחיל בוקר עם השורה:
"בוא ונצטרף לשמש העולה כל כך גדולה
יש עוד, יש שמיים, יש שלי, שלה".
בנוסף לשמש שמש הפותח המופתי אין כאן רגע מיותר.
כל שיר יותר כיפי מהקודם, מלא גרוב ובאנרגיה ה"זילברית" המיוחדת והמדבקת הזאת.
בין השירים:
שמש שמש
בטי־בטי בם
תני לי מחסה
דרך ללא מוצא
אגדה יפנית
רוצי שמוליק קורא לך
ברוש
שיר דייגים
ככה את רצית אותי
קולנוע במקום
יצירת מופת 💛




