אם לא מחשיבים את טריפולי, האלבום של ערן צור עם שלומי ברכה ודני מקוב מ-2021 כאלבום סולו, אלבום האולפן האחרון של צור "המסלול המואר" יצא ב-2016. תשע שנים זה לא מעט זמן.

אלבום חדש ליהודית רביץ אחרי שנות שתיקה ארוכות זה חתיכת אירוע. לחצתי בסקרנות אין קץ על הלחצן הירוק של הספוטיפי, נזכר בימים שהייתי רץ חסר נשימה עם תקליט חדש לחדר ילדותי.

בניגוד למצב העגום הכללי, המוזיקה בזמן האחרון מפצה ובגדול, מנחמת ומאחה לבבות פצועים, גם את שלי כמובן. "שיחות שלום" החדש של אביתר בנאי הוא סופר פד לאיחוי לבבות שבורים.

עוד אלבום חדש-ישן (תיכף אסביר), שאני כותב עליו השבוע אחרי ניק קייב -Wild god והחצר האחורית 3. נתחיל מזה שאני חולה, סליחה בריא (ככה אומרים היום, לא?), על משינה. אוהב מאוד את כל אלבומיהם.

גילוי נאות, אני לא הכי אוביקטיבי במקרה של החצר האחורית. לפני שנתיים עיצבתי ובניתי את האתר של כותב הטקסטים המחונן של החצר, יענקל׳ה רוטבליט וגם אתר לעליזה ציגלר.

מוזר לכתוב על אלבום שיצא רק השבוע, אבל זה אלבום מהמקרים הנדירים האלה שכבר מהתו הראשון אתה קולט שיש פה חתיכת יצירה של מוזיקאי מדהים.

זכיתי להיות באחת מההופעות הטובות והמהנות שראיתי בימי חיי (וראיתי אלפי הופעות). אילנית האחת והיחידה חגגה שישה עשורים של קריירה מופלאה לראשונה בהיכל התרבות. צילום: טולי זמיר

גילוי נאות, היתה לי השנה הכרות מעמיקה עם דודי לוי כשעברנו תהליך ארוך ויסודי של עבודה אחד על אחד בעיצוב ובניית האתר הרשמי של לוי. גיליתי מאחורי הדמות אדם רגיש, קשוב, ומוכשר.

דנה ברגר עולה מחוייכת בגלבייה שחורה רקומה לבמה הקטנה בספרייה המפוצצת בקהל אוהד של 200 איש ואישה!. בזמן שהיא צועדת בנינוחות לבמה עוברת בי מחשבה על הפער של 30 שנה…

בערב חורפי של שלהי החורף בדרך להופעה של ערן צור בספרייה העירונית בקרית אונו, חשבתי לעצמי איך זה בשבילו להגיע להופעה בספרייה עירונית בסיום אחד הפיקים המשמעותיים בחייו המקצועיים.

לאחר פגישת מחזור בשבוע שעבר בבארבי לרגל הוצאת ״פרח שחור״, אלבום הבכורה של כרמלה גרוס ואגנר בוויניל, הגיעה השבוע פגישה נוספת לרגל הוצאת אלבום הבכורה של אסף אמדורסקי בוויניל.

פיטר רוט השתמש בחכמה, באותנטיות ובחינניות כובשת בלוקיישן האינטימי של הספרייה בקריית אונו ונתן שם את אחד המופעים הכייפים, המרגשים והמשעשעים שראיתי שם בשנים האחרונות.

כשאתה שם את פעמיך להופעה בספרייה העירונית בקרית אונו, אתה יודע בדיוק מה אתה הולך לקבל. בתוך אולם די קטן הבנוי בחצי גורן ומוקף ספרים, אתה יודע שתקבל בוודאות הופעה אינטימית.

״מקום״ הוא אחד האלבומים היותר אהובים עליי של שלמה ארצי. מדובר באלבום ביניים קסום ואינטימי בניחוח מאוד ארץ ישראלי שיצא אחרי הטרילוגיה המופתית ״גבר הולך לאיבוד״ – ״דרכים״ – ״חצות״.

אתמול גיליתי שבין האמנים הכי מושמעים אצלי בסיכום השנתי בספוטיפיי לצד אריק איינשטיין, נמצא גם אבי בללי, אמן עם תפיסת סאונד ייחודית כיוצר פסקולים נפלאים וכרוקר נפלא ב"נקמת הטרקטור".

פיטר גבריאל לא יודע את זה, עוד לא נקרתה לצערי הזדמנות לספר לו, אבל היתה תקופה אפלה בחיי שנמשכה שישה שבועות, במהלכה מבלי שידע הוא היה החבר המושיע שלי, הציל אותי נפשית,

אתמול ראיתי בזאפה הרצליה לראשונה בחיי את 'החצר האחורית', הרכב שאני מאוד אוהב ומעריך. יש מעט מאוד להקות בשנים האחרונות שמצליחות להדהד מוזיקה חדשה עם אמירה חדה על החיים המורכבים פה.

ראיתי בחיי המון המון הופעות של שלום חנוך, בהערכה גסה סביב 40-50 הופעות מגיל 15 עד היום. הוא אחד מגדולי המוזיקאים לטעמי בארץ וכמובן ה-רוקר וגם משורר ענק, עצום.

אריאל הורוביץ, מוזיקאי, בנם של המשוררת והמלחינה נעמי שמר ושל הסופר והמשורר מרדכי הורוביץ. הוציא לאחרונה, כיאה לבן של מלחינה וסופר, ספר מוערך המלווה באלבום: "סיבוב ההופעות של הגולם מפראג".

ניל יאנג הוא אחד המוזיקאים הכי פוריים שאני מכיר. גם בגילו הדי מתקדם, 78, הוא מוציא אלבומים בקצב שאני כותב פוסטים (הרבה למי שלא עוקב) ותמיד הוא שומר על רמה גבוהה.

כל אלבום של שלמה ארצי מחזיר אותי לתקופה אחרת בחיי ו׳חצות׳ זה אחד התקליטים הראשונים שקניתי בכלל ושל ארצי בפרט (בחופש הגדול בין כיתה ח׳ ל-ט׳). זו היתה התאהבות מהאזנה ראשונה.

מעט מוזיקאים מצליחים להמציא את עצמם מחדש בשלבים מתקדמים של הקריירה. הרוב מתקבעים אחרי שנות הפריצה היצירתיות והמרגשות באזור הנוחות ואני לא מבקר את זה חלילה, להפך, לגמריי מבין.

כחלק מתחיית תקליטי הוויניל יצא לאחרונה בהוצאה מחודשת האלבום הראשון והמיתולוגי של להקת פונץ' על גביי תקליט כפול עם תוספות וקטעים נדירים, בהוצאת 'זהב שחור'.

הפעם הראשונה שהתוודעתי שוב אל איגי דיין כזמר (מאז ההאזנה לאלבום הבכורה שלו ״משהו ממך״), היתה במופע המחווה לשמוליק קראוס ״רואים רחוק רואים שקוף״ עם אבי בללי, דודי לוי, טל גורדון ודניאל סלומון.

אפתח בגילוי נאות: בשנה האחרונה הייתי במספר הופעות בספרייה בקרית אונו וגם בכמה הופעות של ערן צור בכל מיני לוקיישנים: בבארבי ואפילו בהופעת סלון בביתי לפני מספר חודשים לכבוד יום הולדתי ה-55.

בכל מה שקשור ללהקת משינה וחבריה אני חסר אובייקטיביות. מדובר בלהקה שאני עוקב אחריה באדיקות כמעט 40 שנה. ראיתי לפחות 30 הופעות שלה במשך השנים, אבל הופעת סולו של שלומי ברכה טרם יצא לי לראות.

שמתי פעמיי להופעה של אלון עדר בספרייה בקרית אונו עם חברתי העיתונאית בילי בסרגליק (שגם צילמה את התמונות פה בכתבה). אנו חולקים אהבה משותפת גדולה לשיריו ולמה שהוא מייצג.

הופעות רציניות שמתחילות עם קטע הומוריסטי חזק ולא צפוי הן סימן מבשר טובות להמשך. בן ארצי עלה קצת נבוך לבמה הקטנה בספרייה העירונית בקריית אונו, מלווה באחיו המוכשר יונתן…

אם יש משהו טוב שיצא הקורונה, זה התופעה המוזיקלית שכבר זכתה לכינוי "הופעות חצר". מדובר על סוג מסויים של הופעות שגם אם לא מתרחשות בחצר פיזית, מתאפיינות בלוקיישן קטן ואינטימי.

את ההופעה שהתקיימה ב8.6.21 בספריה העירונית קריית אונו  פתח אפרים שמיר במונולוג קצר ומשעשע ש"כייף להופיע מוקף אנשים טובים וספרים", מה שנכון נכון ומייד עובר לשיר הראשון "היא של אף אחד".

בסיומן של שלוש האזנות ברצף, אני אומר כן כן כן כן לגמריי עם סימן קריאה לאלבום החדש של אלון עדר, שברור שמצוי בזון היצירתי שלו, מחזיר אותי בתחושה לתור הזהב של שנות השבעים.

איזה כייף שיש לנו את חווה אלברשטיין שבגיל 75, אחרי 57 שנות פעילות ומעל 60 אלבומים, מוציאה אלבום חדש, "ערב אחר", אלבום יפהפה ועכשווי שאפילו יצא גם בפורמט פיזי על דיסק (כן כן דיסק, כמו פעם).

שלום חנוך, אחד המוזיקאים היותר משמעותיים שדרכו פה, הוציא השבוע אלבום חדש בשם "הרצל לילנבלום", ומבחינתי אלבום חדש של שלום זה תמיד אירוע. אני עוקב אחרי העשייה המרתקת שלו כל השנים,

לא אשכח לעולם את הופעת הפארק הגדולה הראשונה בחיי. זה קרה בתחילת כיתה ט', בפארק הירקון ומדובר היה בהופעה כפולה של בנזין (בשיאה) שפתחו את הערב כלהקת חימום לשלום חנוך בסיבוב של 'חתונה לבנה'.

הרקוויאם של לאונרד כהן, האלבום האחרון שהקליט על ערש דווי בביתו עם בנו. איזה אלבום מרגש ומזכך השאיר לנו פה בכוחותיו האחרונים האמן הענק הזה. נזכר בהופעה שלו שזכינו לראות אשתי ואני ביולי 2013 בפראג.

התחדשתי לאחרונה במדור מוזיקה חדש: 'על המחט על אלדד בוברוביץ', באתר יוצאים קבוע TLV – מגזין אינטרנט שעוסק בתרבות, לייפסטייל ואוכל שהקימה ועורכת העיתונאית נטלי פורטי.

לפני 40 שנה בתחילת כיתה ט' ההורים שלי נסעו לשישי שבת ופעם ראשונה בחיי נשארתי בבית לבד (אחי יובל היה בחו"ל ואחי אסף בצבא). זוכר הרגשה עילאית של חופש, בדיוק התחלתי לעשן באותה תקופה…

חברים יקרים עשו לעצמכם טובה גדולה והאזינו לאלבום החדש והמרגש הזה של אהוד בנאי. גילוי נאות, אני לא אוביקטיבי בכל מה שקשור לאהוד בנאי מהסיבה הפשוטה שאני מאוד מאוד אוהב את המוזיקה שלו!

היום שמעתי אחרי כמה חודשים את ׳מוזיקה׳ של צביקה פיק (בתקליט כמובן)…אחח איזה תקליט כייפי ומרגש זה, יצירת מופת מטורפת ופורצת דרך (במיוחד בארץ של אותם זמנים שיצא).

שלל חדש ומדהים מיריד התקליטים היום, הופעה שלא יצאה באופן רשמי (מה שנקרא בוטלג) כייף של הופעה!!!איימי ווינהאוס היא כמו אמנית ג׳אז…כל ביצוע מלא אילתורים וניונאנסים ייחודיים לאותו ביצוע.

התחלתי לאהוב את ניק קייב, כשיצא The good son המדהים, אי שם לפני שלושים שנה. מאז אני עוקב אחריו באדיקות. רכשתי כל אלבום והייתי 3 פעמים בהופעות שלו, כל אחת יותר מדהימה מהשניה.

הנה אני מצהיר בפתיחה בלי להתבייש, אוהב את קולדפליי, להקה פגזית בעיניי!!! אני יודע שיש הרבה מבקרים שאוהבים לרדת עליהם בשנים האחרונות בטענה שהם התנפחו, הפכו למכונת מיינסטרים משומנת וכו'.

הפריטנדרס זו להקה שמאוד אהבתי ועדיין אוהב…וכריסי היינד היא בעיניי חלוצת רוק. רוקרית אמיתית, שנתנה השראה לאינספור נערות / נשים צעירות שרצו לאחוז פנדר חשמלית ולתת בראש, בדיוק כמוה.

להקה אדירה מהניינטיז בהנהגת אוהד פישוף, הרוח החיה, הסולן והכותב העיקרי. עוד היו חברים בלהקה (בגלגולה הראשון) אלון כהן – תופים, תמיר אלברט – גיטרות, ישי אדר – קלידים , קלידי באס, שירה.

שומע אוסף שלו, איזה כייף של שירים וגם עומדים ממש יפה במבחן הזמן: ׳זה היה ביתי׳, ׳הולך למערב׳, ׳בוקר של חמסין׳, הלילה לבד׳, ׳עייף מכדי לקום׳, ׳אהבה בוערת׳ ועוד מלא…רוקנרול לפנים!!! כייף

ראיתי בחיי המון המון הופעות של שלום חנוך, בהערכה גסה סביב 40-50 הופעות שלו מגיל 15 עד היום. הוא אחד מגדולי המוזיקאים בארץ וכמובן ה-רוקר וגם משורר ענק, עצום. כמה שורות (מופת של כתיבה)

להקת ׳גזוז׳ חוגגת 40, מה שאומר שהיום לפני ארבעים שנה צעדתי נרגש עם דמי כיס שחסכתי באדיקות לחנות ״צליל וזמר״ במרכז השכונתי בשכונת ׳נאות רחל׳ בחולון (שם גדלתי), לרכוש את התקליט הראשון בחיי.

בסוף דצמבר 1980, בהיותי בערך בן שלוש עשרה וחצי, אחי הגדול יובל הציע לי לבוא להתארח אצלו כמה ימים בקיבוץ להב, שם היה בשל״ת (שרות ללא תשלום) במסגרת שירותו הצבאי בנח״ל. כמובן קפצתי על המציאה