השיר החדש והמדהים של הביטלס, Now and then, שיצא השבוע אחרי גלגולים ונסיונות של כמעט 30 שנה לסיים אותו, לא מפסיק לרגש ולענג, שומע אותו בלופים כמה פעמים ביום וזה לא מפליא, הביטלס זו אהבת חיים ענקית שהחלה כבר בילדותי המוקדמת.
הוריי היו נפגשים מידי שבת עם זוג חברים טובים שלהם בבת ים ונאלצתי בעל כורכי להתלוות אליהם. הפגישות הללו זכורות לי כשעמום מחץ, הייתי מציץ כל שניה בשעון מחכה שיגמר כבר הסיוט ונחזור הביתה, אבל זכורה לי פגישה אחת יוצאת דופן.
באותו ביקור בעודי יושב משועמם כרגיל, הגיח לפתע מדלת החדר הנעולה בסוף המסדרון, בחור צעיר וחייכן וסימן לי בתנועת יד לבוא. מסתבר שזה הבן שלהם שהיה בחופשת שבת מהצבא.
נכנסתי מהוסס בביישנות לחדרו ובתוך האפרוריות של הבית, נגלתה לי ממלכה קסומה עם תקליטים תלויים על הקירות, רשת דייגים שהשתלשלה מהתקרה עליה פזורות קופסאות סיגריות, מדף עם פירמידה ענקית של פחיות בירה ריקות, ריח קטורת באויר ושאר סממני ה'סבנטיז' שנראו לי סופר 'קוליים' ואז הוא שאל אותי:
"ילד אתה מכיר את הביטלס".
"לא", עניתי נבוך.
"אז בוא תשמע משהו יפה", אמר ושלף מעטיפה פסיכדלית מהממת שהתגלתה כפס הקול של הסרט 'צוללת צהובה' תקליט עגול שחור ומבריק ועוד לפני ששמעתי רבע צליל התאהבתי בהם בגלל העטיפה המצוירת וכעבור דקה כשמילאו צלילי השיר 'צוללת צהובה' את החדר, נפלתי שדוד.
מספר חודשים אחר כך היה מבצע התקליטים של 'טמפו' שכל מי שגדל בשנות השבעים בישראל בטוח זוכר. אוספים 24 פקקים של בקבוקי הקולה של טמפו, ומקבלים תקליט לבחירה בנקודת איסוף.
כתקתקן היסטרי עוד מילדותו, אספתי בשקדנות ובמהירות 24 פקקים וצעדתי נרגש לנקודת החלוקה בכיכר סטרומה בחולון ולקחתי בהתרגשות את התקליט הראשון של הביטלס בחיי עם עטיפה פסיכדלית יפהפיה הנקרא בפשטות 'Beatles ballads'.
חרשתי את התקליט הזה עד דק וכעבור מס' שבועות בחופש הגדול שבין כיתה ח' ל-ט', בזמן שחבריי כייפו בים, עבדתי במפעל בשר בדרום תל אביב בקיפול כיסוני בשר כדי לחסוך כסף ולקנות בסיומו של החופש את 12 התקליטים הרשמיים של הביטלס.
מאז ועד היום, 45 שנה, אני חולה במחלת הביטלס. מחלה חשוכת מרפא אך נהדרת שחולים בה 800 מליון רוכשי תקליטים של הביטלס, ביניהם לא מעט אמנים ומוזיקאים החל מאריק איינשטיין ז"ל שעשה לא מעט 'קאברים' לשירי הביטלס, דרך יוני רכטר, שלמה גרוניך, דני רובס, עידן אלתרמן וכלה באביהו מדינה, יהורם גאון וכמובן יואב קוטנר 'ביטלסולוג' ידוע ועוד רבים וטובים.
מעבר לגאונות, החדשנות, ההמצאות הבלתי פוסקות, הראשוניות בכל דבר שעשו והמטמורפוזה המוזיקלית הלא תיאמן בה הפכו תוך 3 שנים מלהקת פופ מעולה לבנות צורחות, ללהקת רוק חדשנית עמוקה ופורצת דרך, הקסם של הביטלס בעיניי הוא בתלכיד האנושי של ארבעת חבריה המופלאים שמייצגים בעצם כל אחד את אבי הטיפוס האנושיים בכללותם (לנון המנהיג הכריזמטי, מקרטני החרוץ טוב הלב, האריסון המופנם שלא מספיק מעריכים ורינגו החייכן השמח בחלקו) וכמובן בסיפור שלהם, שהוא סיפור הוליבודי לכל דבר ועניין.
בסופו של דבר, מעבר להררי המילים שנכתבו עליהם, מדובר בארבעה נערים פשוטים מעיר נמל אפרורית באנגליה שהחליטו לכבוש את העולם (יש מספיק עדויות שזה אכן נאמר על ידם עוד לפני שקרה במציאות), עובדים קשה, כולל טירונות מפרכת של שנה וחצי בגרמניה ואז אחרי שכובשים את העולם, מתחלים כמו בכל סרט הוליבודי, להתבגר, להשתנות, להתרחק, לצבור עויינות ולריב על כסף, נשים, אגואים ומה לא ומתפרקים בייסורים לא פשוטים ובעויינות ניכרת.
המוזיקה הגאונית והעל זמנית תישאר לנצח ותמשיך לענג דורות על דורות של אנשים ברחבי העולם שמגלים בתורם את קסם הביטלס.
מצורפות אילוסטרציות שעשיתי להדפסה על ספלי קפה.