אבא: ימים ספורים לפני מותו מסרטן המוח. אחרי שבועות ארוכים שבהם שכב במיטה, אסף את שארית כוחותיו כדי ללוות את אמא ליציאה האחרונה שלו מהבית, מסיבת הפרישה לפנסיה שערכו לה בבית הספר לאחיות וולפסון, שם הייתה המזכירה הבכירה במשך שנים.

אמא: כבר חולה בעצמה, אחרי גילוי מחלת ריאות מורכבת, נפוחה מטיפול ממושך בסטרואידים. כל זה במקביל לחודשים בהם סעדה אותו במסירות אינסופית, נהגה איתו בעצמה לטיפולים בכל הארץ ולמדה לצורך כך לראשונה בחייה לנהוג בגיל 62.

למרות הכול, היא מנסה לחייך בתמונה, כמו תמיד. מחייכת כדי לנחם אותו, וכנראה גם את עצמה.

אולי עכשיו, אחרי עשרים ותשע שנה, הם סוף סוף נפגשו שוב.