שמעו סיפור מדליק…לפני 23 שנים בהיותי כמעט בן 30, זמן קצר לאחר מותו של אבי מסרטן (המוח, לסקרנים שבינינו), נפרדתי מבת זוגי באותו זמן, שירז בן-עמי.
היינו בדיוק שנה יחד, במהלכה חלקנו דירת מרתף חצי רקובה ברחוב ארלוזורוב, עם חצר אחורית מדליקה שמשכה אליה הרבה שיכורים עם שלפוחית מלאה. זאת הייתה שנה סוערת ולא קלה, מלאה עליות וירידות, מריבות סוערות וגם המון אהבה, במהלכה גסס אבי מסרטן, וחוץ מלסעוד אותו די חיפשתי את עצמי (מקצועית, כלכלית ואישית).
עבדתי אז כגיאוגרף וכשומר לילה בבית אבות ושירז הייתה סטודנטית, וככל שמערכת היחסים שלנו התקדמה, הבנו שאנחנו לא מצליחים להסכים על כלום, כמעט.
אחרי שנה נפרדנו ופנינו כל אחד לדרכו. אני הפכתי למעצב גרפי ושירז לעובדת סוציאלית ובהמשך – לסופרת ועורכת סיפורי חיים. ובאופן בלתי צפוי ומפתיע לחלוטין הצטלבו עכשיו דרכינו כשעיצבתי לה לוגו ואתר.
שירז נשואה כיום באושר ליותם אפיק, מוזיקאי ומעצב סאונד, והיא אם לשני בנים. אני נשוי באושר להילית, אדריכלית, ואב לשתי בנות.
אם היו מספרים לי אז, לפני 23 שנה, תסריט לא צפוי שכזה, לא הייתי מאמין. אבל לחיים יש את הדרך שלהם לקמבן סיפורים שטובי הסופרים לא בהכרח היו קודחים במוחם היצירתי.
אז זוגיות מוצלחת לא הצלחנו לייצר יחד, אבל לוגו ואתר אינטרנט מהממים בהחלט כן. אחד היפים שלי:
