כמו כולנו, גם עליי עברה שנה מאתגרת, כל מיני עניינים אישיים שלא כאן המקום לפרטם, לצד כל מה שעברנו ועדיין עוברים ברמה המדינית, חברתית, כלכלית ובטחונית. אין צורך להרחיב, הכל ידוע. אז איך אני מתמודד עם זה? למדתי להרים ולחזק את עצמי מבפנים, גם כשלא ורוד וקל.

מה הכי עוזר לי?

1. משפחה – למרות כל הקשיים מנסים לתמוך אחד בשני ברגעים שצריך. לפעמים מצליחים יותר ולפעמים פחות אבל תמיד מנסים.
2. חברים – לשמחתי מקיפים אותי חברים/ות, ידידים/ות, מכרים/ות וגם לקוחות מקסימים ואכפתיים, שנעים לדבר איתם ולקבל עצות, אוזן קשבת והמון אמפתיה וזה תמיד מרים ומחזק.
3. התנדבות ועבודה – עבודת העיצוב עבורי, מעבר לפרנסה ושאר היתרונות והריגושים, היא גם סוג של תרפיה, הייתי אומר כמעט מדיטציה, כשאני עמוק בתוך העיצוב אני רק שם, מתנתק מכל עניין אחר סביב וזה מאוד מנקה ומחזק את הנפש. כמו שפיטר רוט הגדיר מקסים פעם בהמלצה שנתן לי: "העניין המקצועי אצלו הוא עניין גם רגשי". אז זכיתי לעזור בחודש הראשון של המלחמה בכמה פרוייקטים גרפיים התנדבותיים וכמו שאומרים באתי לחזק ויצאתי מחוזק. לאחרונה החלו טפטופים של עבודות מעניינות.
4. כתיבה – כתיבה מאוד מנקה לי את הראש ובעיקר עוזרת לי להגדיר ולחדד לעצמי מחשבות ותחושות, בדיוק כמו הפוסט הזה.
5. מוזיקה – מוזיקה תמיד היתה המלאך השומר שלי. שומע מוזיקה כל היום בזמן שאני עובד (שזה הרבה מאוד שעות) ואין לתאר כמה זה מרים לי את המצב רוח.
6. הליכות יומיות – הליכה עושה תמיד טוב לנפש, קל וחומר בתקופות מורכבות. מצאתי חברים וחברות חדשים להליכות בוקר משותפות וזה אדיר, הליכה ושיחת נפש בכרטיס אחד.
7. סדרות שוות – עכשיו בחורף לסגור יום עם כוס סיידר חם ונטפליקס, זה עונג גדול. ראינו לאחרונה את "סודות המקומות הכחולים", "ניאד" ו"בקהאם", כולן שוות במיוחד.
8. סרטים חזרו להציג ומידי פעם יוצאים לקולנוע לב ליומית. ראינו את החדשים של וודי אלן ואבי נשר ונהנינו מאוד משניהם. השבוע בתכנון הסרט החדש והמדובר של סקורסיזי עם רוברט דה נירו ולאונרדו דה קאפריו, נשמע מבטיח.
9. התחלתי ללמוד פעם בשבוע ימימה במסגרת חברית עם 12 אנשים וזה נפלא. מרחיב את הידע כולל יישום פרקטי וגם את הנפש. לדוגמא:
כל ידיעה היא אשליה ונסיון שווא להאחז בבטחון מדומה. הוודאות היחידה שיש היא ההתמסרות לרגע הזה שנוצר כאן ועכשיו ומשתנה תדיר.
10. ספרים – אחרי המון שנים, חזרתי לאט לאט לקרוא ספרים. רחוק מאוד מהקצב שהייתי רוצה ובכל זאת, משמח מאוד!