"האם ידעת שבני זוג רבים מתפקדים כתסריטאים?"

עו"ד בני דון-יחייא שהוציא לאחרונה את ספרו ה-13, גם מריץ מופע הומוריסטי על זוגיות ומופע על הומור יהודי. נחשב לעו"ד מוביל בתחום דיני משפחה וירושה. הוא גרוש ויש לו 5 ילדים. ניהלנו שיחה אישית מרתקת על אהבה, זוגיות, נישואין ומה שביניהם. 

מאת: אלדד בוברוביץ'

אתחיל בשאלה שמסקרנת אותי במיוחד לקראת טו באב: אתה נחשב ל"מר גירושין". מה דוחף אותך גם לעלות על הבמות במופיעים הומוריסטיים?
המופעים מאפשרים לי להשתחרר מעט מהעבודה היומיומית המעיקה עם זוגות מתגרשים המתבוססים בבוץ של מאבקים קשים ביניהם. אני מאמין בשמחה, בצחוק, בראייה הומוריסטית של העולם כאמצעים המאפשרים לנו לעבור את החיים בהנאה גדולה יותר. מי ששמח – מנצח. מי שצחוק – ממריבה מתרחק.

הופעת כבר מאות פעמים בכל הארץ ובפני ארגונים שונים שרוצים גם בידור וגם תובנות וסיפורים. לא נמאס לך?
אני עדיין נהנה מאוד גם מהמופע על זוגיות, "טובים השניים", וגם מהמופע על הומור יהודי, "צחוק הגורל". הקהל צוחק, משתתף ומגיב. חשוב לי גם להעביר את דעתי: זוגיות היא דבר נפלא, ומוסד הנישואין, כשהוא מצליח, הוא הגורם שמביא את הסיפוק והשמחה המירביים שכולם זקוקים להם. איך להצליח במוסד הזה, שכולם רוצים להיות בו אבל לא 24 שעות ביממה? אני מחלק על כך טיפים ומשתף את הצופים בתובנות ובהרהורים.

מה גרם לך להעלות את המופעים?
הופעה של עורך דין בבית המשפט כמוה כהופעה על במה, בהבדל אחד מהותי: ה"שואו", טוב ככול שיהיה, אינו מניב מה שכולם אוהבים. במופעים אני מממש כנראה את היצר הזה.

תן לי לנחש: מחיאות כפיים?
בינגו, אלדד. זה בטח מה שקורה לך כשאתה יוצר לוגו מיוחד לאתר חדש.

ברור. ואי אפשר להשביע את התיאבון הזה למחמאות…

בוא נדבר על המומחיות שלך. מהו החסך העיקרי בתקשורת הזוגית?
הקשבה. כולנו צריכים להתאמן עוד ועוד להקשיב לאחרים. אנחנו לא לומדים שום דבר חדש כשאנחנו מדברים. להביט בעיניים של בן הזוג ולתת לו את מלוא תשומת הלב – זו מתנה ענקית.

יש דפוס התנהלות של זוגות, שיחסיהם עולים על שרטון, מה המשותף לכולם?
הנהלת חשבונות.

ויכוחים?
אני מתכוון לצורך הדוחה להתחשבן אחורה: אתה אמרת פעם, את עשית פעם… אתה יודע מהו הדבר היחיד שבגללו כדאי להסתכל לאחור?

סקרן לשמוע.
צריך להסתכל אחורה רק כדי לראות עד כמה רחוק התקדמנו. אתה יודע שבני זוג רבים מתפקדים כתסריטאים?

תסריטאים?
כן אלדד, בסמך. אבל זה נובע לפעמים מתשריטאות… יש משהו שרוט בכך שאנשים כותבים לעצמם תסריט בראש, ואם בן הזוג אינו ממלא את התפקיד שיועד לו וחורג מהתסריט, אז מתחילה הצגה שלא פעם מסתיימת בהורדה סופית של המסך הזוגי.

מרבית סכסוכי הגירושין נסובים על כסף. למה כסף הוא המניע של העולם?
קטונתי מלהבין. אני כן יודע שאנחנו סך כול חוויותינו, ולא סך כול רכושנו. ובכול זאת, יש אנשים שבגלל העו"ש מאבדים צלם אנוש. אבל לכסף יש ערך רב בפתרון סכסוכים זוגיים ובכלל: מצפונך לא שלם? אז תשלם.

עבדנו לא מעט על האתר שלך. אתה בטוח זוכר שהוצאת לי את המיץ, אבל יצא אתר שמבטא אותך בדיוק כפי שרצית וזה מבחינתי הישג…איך אתה רואה את העבודה איתי ממרחק הזמן?מחמאות יתקבלו בשמחה…
אהבתי כול רגע. המקצועיות שלך, הלוגו הנפלא שעיצבת, הנכונות להקשיב, לקבל את עמדת הלקוח, בלי לתת לו תחושה של מה-אתה-בכלל-מבין מול איש המקצוע. אתה יודע שאומנים רבים לוקים בתיסמונת אני ואפסי עוד.

זה קיים גם במקצוע שלך, בני, בשינוי קל: אני ואפסי – עו"ד…
מסכים לגמרי. ואתה מוזמן להשתלח חופשי בעורכי דין. גם אני לא סובל חלק מהם.

אתה בטוח יודע שלחבריך בתחום דיני המשפחה יש מוניטין מפוקפק של "הורסי משפחות".
פעם, האגדות המודרניות הסתיימו במילים: בני הזוג התחתנו, ומאז הם חיים באושר ובעושר. כיום מסתיימות האגדות המודרניות במילים האלה: בני הזוג התגרשו, ומאז עורכי הדין שלהם חיים באושר ובעושר.

התחמקת יפה מהשאלה.
זו מיומנות שפיתחתי שנים רבות…

בוא נחזור לנושא שמסקרן את כול העולם. אתה עוסק כול כך הרבה שנים במריבות ובמאבקים בין בני זוג. מה לדעתך עומד מאחורי ההתכתשויות האלה?
הנה דעתי, ובשבילך בחרוזים: כשהרגשות העתיקים ביותר – כוחנות, תאוות בצע, שתלטנות, ניאוף – עולים, אזי מתגלה כמה דקה ושבירה היא המעטפת, המְשָווה לבני אדם חזות מלטפת. אבל כשהקריזה עולה האמת מתגלה: בתוך כול בן תרבות חבוי לפעמים נבוט.

ומה בדיוק אתה מציע לבני הזוג המצויים במצב הזה?
גם תחת אש – האיפוק מתבקש.

תן לי עצה טובה מנסיונך הרב לחיים טובים יותר.
לנסות לחוות את החיים במלואם בלא להיות ממוקדי אגו. אנשים רגועים ואולי מאושרים הם אלה שהיומיום האפור שלהם מרגש. הם מעריכים באופן תמים ורענן את הדברים הטובים בחיים. הפסיכולוג היהודי אמריקאי אברהם מאסלו, שהגה את "תיאוריית הצרכים", אמר: בשביל אדם כזה כול פרח יכול להיות עוצר נשימה אפילו לאחר שראה מיליון פרחים.

עצה טובה שאתה נותן לבעלים שנשותיהם לא מרוצות?
תן לאשתך לדעת שאתה מודע לקושי שלה – והיא תרגיש פחות לבד.

איפה אנחנו טועים לדעתך? מה יכול לשפר את איכות חיינו?
להתחפש. ילדים רבים רוצים להתחפש בפורים לכבאים. אבל כולנו כבאים כול החיים: אנחנו עוסקים כול הזמן, ויותר מדי, בכיבוי שריפות. תחשוב על המילים המעורבות בכך: מריבות מתלקחות, שנאות בוערות, אש המחלוקת. על עורכי דין, במיוחד אלה שעוסקים בדיני משפחה, מוטלת אחריות להנמיך את הלהבות.

 שאלת השאלות: מי מבין טוב יותר את המין השני: נשים או גברים?
נשים ללא ספק. יש להן הרבה יותר אינטליגנציה רגשית. אתה יודע שיש רק שתי תקופות שבהן בעלים אינם מבינים את הנשים שלהם? לפני הנישואין – ואחריהם.

קראתי פעם ברשימה שלך עצה: בני זוג צריכים לפתוח חשבון משותף – בבנק הרגשות.
כשאנשים מפקידים בחשבון הבנק הרגשי טוב לב, כנות ומחויבות אל השותף, הם בונים עתודה להארכת הנישואין המוצלחים. הנישואים מתמוטטים כשהחשבון הבנק הרגשות מידלדל.

יש לך עדיין דחף "לחנך" את העולם, לתקן אותו?
תשמע סיפור חסידי מתוך הספר שלי "מבחר הסיפור היהודי":
בצעירותי, סיפר אחד מגדולי הרבנים, בערה בי אש גדולה והאמנתי שאוכל לתקן את העולם כולו ולהחזירו למוטב. כשגדלתי נוכחתי לדעת שלא אצליח לתקן את העולם, והסתפקתי בכך שאתקן לפחות את מעשיהם של בני עירי. עברו שנים וראיתי שאף זאת לא אוכל לעשות, והסתפקתי בכך שאתקן את מנהגיהם של בני ביתי. עתה, משזקנתי, אני מתפלל שהלוואי שיעלה בידי לתקן את עצמי.

תן לי את הכללים העיקריים לזוגיות טובה יותר?
הפסיכולוג האמריקאי דניאל גולמן מצא 5 כללי זהב לשימור הזוגיות בקצב המוטרף של החיים:
1. ספרו אחד לשני כול בוקר בקצרה, לפני היציאה לעבודה ואחרי הפרידה מהילדים, מה אתם עומדים לעשות היום. 2 דקות, 5 ימים – 10 דקות בשבוע.
2. בסוף היום, אחרי (ועדיף במקום) הטלוויזיה, הקדישו 20 דקות לשיחה על היום. 5 ימים – כשעה וחצי בשבוע.
3. מיצאו כול יום דרך להראות הערכה לבן הזוג, ופה ושם גם גילויי הערכה ואפילו מעין הערצה.
4 דקות, 7 ימים – כחצי שעה בשבוע.
4. חיבה גופנית קצרצרה: חיבוק, ליטוף, נשיקה. 5 דקות ביום – כחצי שעה שבועית.
5. קבעו דייט שבועי רק לשניכם. שעתיים בשבוע.
סך הכול 5 שעות שבועיות. השקעה כדאית, לא?

ועוד פיסת מידע, אפרופו: האדם הממוצע מייחד את הזמן הזה – 5 שעות – לציפייה בטלוויזיה ביומיים…

נשמע דיל לא רע בני.
בעוד שבוע אתקשר להילית לבדוק אם יישמת אותה.

שתף אותי בעצה טובה שנתת ללקוח שלך.
אמרתי לבעל אחד, שסיפר לי על מצוקת הזוגיות שלו, שהוא זקוק לטיפול עשרת אלפים. אין לי מכונית, אמר. אין צורך, עניתי לו: קח עשרת אלפים שקל וסע עם אשתך לחו"ל לסופ"ש של שיפוץ הזוגיות. וזה גם עדיף מטיפול עשרת אלפים דולר שכר טרחה התחלתי לעורך דין. והעצה שלי עזרה.

לא אשאל אותך למה התגרשת אבל אתה גרוש כבר יותר מעשר שנים. איך זה שלא התחתנת שוב?
לשאלה הבאה.

מה המוטו שלך לחיים?
אנחנו חושבים יותר מדי ומרגישים מעט מדי. צ'רלי צ'פלין. אבל, אלדד, זו אכזריות לבקש רק מוטו אחד.

תן עוד אחד.
מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד. רבי נחמן מברסלב. ועוד אחד של רבי נחמן: אם אתה מאמין שאתה יכול לקלקל – תאמין שאתה יכול גם לתקן.

יש מילה שהיית שמח למחוק מהלקסיקון שלך?
שיפוטיות. אם היתה קיימת ערכת ניקוי רעלים של מילים פוצעות, החיים היו הרבה יותר מתוקים. גם את המילה ביקורתיות צריכים למזער. מי שחי מתחת לזכוכית מגדלת, במוקדם או במאוחר יחפש את הדלת.

אתה בעד יעוץ פסיכולוגי?
 אני ממליץ לרבים מלקוחותיי להיעזר באנשי מקצוע. אבל אני מאמין שלפעמים מבט אחד, חם ואנושי, שקול כנגד שנה של טיפול נפשי.

מהם המוקשים העיקריים ההורסים את הנישואין?
ד"ר ג'ון גוטמן, פסיכולוג אמריקאי בעל שם בחקר הזוגיות, שם לב במיוחד לארבעה דברים החוזרים על עצמם בעימותים בין בני זוג: התגוננות, תוקפנות, ביקורת וזלזול. ההרסני מכולם הוא הזלזול. זהו הסימן החמור ביותר לכך שהזוגיות נמצאת בבעיה.

העולם גדוש באנשים כועסים. מה יש להם?
זעם הוא רגש פרימיטיבי חזק שקיים בכולנו. אנחנו מקדישים משאבים גדולים כדי להשתלט על הרגש הזה, ואף פעם אין הצלחה מלאה. אצל אנשים רבים, רגשי הכעס הם תחושת החיים היחידה או העיקרית המוכרת להם. הכעס עבורם הוא כמו זריקת אדרנלין.

האם מגיפת הגירושין מעידה שמוסד הנישואין פשט את הרגל?
להיפך. יותר ויותר אנשים מתגרשים כדי לחזור לטעם של פעם, להתחתן שוב, או לחיות בזוגיות גם בלי נישואין ולחוש שוב את הרגשות שהסעירו אותם בתחילת הדרך. אנשים זקוקים לנישואין, לקשר, לאהבה ולרומנטיקה.

מה גורם לנו לבחור בן זוג מסוים?
יש דעה כי הציפיות הכמוסות שלנו מכוונות אותנו בדרכנו, כמו מצפן, למציאת הפרטנר המתאים. הפסיכולוג הארוויל הנדריקס, שפיתח את תיאוריית האימגו, סובר שהבחירה "החופשית" נעשית בידי הלא מודע: הוא רוצה שנהיה שלמים ושנרפא את פצעי ילדותנו. הלא מודע נושא את התמונה המפורטת של בן הזוג המתאים.

התיאוריה הזאת מסבירה את תחושת התרוממות הרוח, האופוריה, המציפה אנשים בתקופת ההתאהבות בראשית הקשר?
כן, לפי התיאוריה של הנדריקס. הסיבה היא שבסתר ליבנו אנו כמהים, לאורך כל מסע החיים, לשוב ולחוש מאוחדים ושלמים, כפי שהיינו כשהיגחנו לעולם, עטופים באהבת הורינו. המיזוג עם בן הזוג מעניק לנו אותה תחושת אחדות, שלמות ואושר, ואנו בטוחים כי היגענו לחוף מבטחים.

ובכול זאת אנשים לא מפסיקים להתגרש.
כי בשלב כלשהו בקשר הרומנטי מבינים תכופות שבן הזוג לא ימלא את הצרכים, את החסר. יותר מזה: הוא, לרוב מבלי דעת, לוחץ לנו על הנקודות הכואבות. הקשר מתרופף, האהבה דועכת.

בשלב זה אנשים מחליטים להתגרש?
התובנה שמציע הנדריקס מפתיעה: הוא טוען כי זהו השלב בעל הפוטנציאל הגדול ביותר לצמיחה ולהתפתחות אישית. משום שרק כשנעמוד פנים אל פנים מול פצעי העבר, מול הצרכים שלא סופקו, נוכל להירפא וליצור קשר בריא, אוהב ועמוק עם בן הזוג שלנו. זוגות שבוחרים להיפרד מגלים לעיתים בפרק ב' כי אותן תכונות, שמוטטו את הקשר הרומנטי הראשון, שבות ומחבלות גם בקשר הבא.

השגרה מכרסמת בנישואין אבל האם הזמן גם משפר לפעמים את זוגיות?
יש לא מעט זוגות שהגיל משבח אצלם את היחסים בזכות המתינות שבאה עם הזמן, ההורמונים שמשתוללים פחות, ולעיתים עזיבת הילדים את הבית מפנה זמן ומרחב. חברות אמיתית, אינטימית וארוכת שנים יכולה לגרום לאיכות זוגית משובחת לא פחות מהאהבה הלוהטת בשנים הראשונות.

איזו בעיה נוספת נפוצה קיימת בנישואין?
כשמתבוננים בזוג בעת מריבה מבחינים מיד, במקרים רבים, שאין ביניהם הקשבה, אין רצון אמיתי להבין את עמדתו של הצד השני, בעיקר את העמדה הרגשית. מה שכן יש, ובשפע, זה חוסר כבוד. במצבים כאלה נוהגים בעיקר להתקיף ולהתגונן. אין כמעט רכות בדיבור, ומה שיותר חשוב: אין רכות וחום בעיניים.

מי מקשיב יותר – נשים או גברים?
כנראה נשים, את הסיבה הזכרתי למעלה: יש להן יותר אינטליגנציה רגשית. כי אם לא נקשיב, כיצד נשיב? יכול להיות שלמין שלנו יש מיומנות משובחת יותר להעמיד פנים שאנחנו מקשיבים, כחלק מכללי ההישרדות במוסד. אנחנו לא מקשיבים כדי להבין. אנחנו מקשיבים כדי לענות.

ממאות ואולי אלפי הלקוחות שפגשת בטח למדת מהם הדברים שהכי מרגיזים בבן הזוג.
צפוי שאנשים יאמרו קמצנות, חוסר סבלנות, תוקפנות ועוד ועוד כמלוא הטנא. בחורה שאהבה שבעלה 'העריץ אותה' – התגרשה כי 'הוא לא נותן לי לנשום'. בעל שהתלהב מכך שאשתו 'אינטליגנטית וחריפה' התגרש כי היא הפכה בעיניו ל'ביקורתית באופן חסר רחמים'. 'שאפתן וחרוץ' בתחילת היחסים נעשה בהמשך ל'מכור לעבודה'. 'יסודיות וירידה לפרטים'  היו ל'ביקורתיות שיפוטית בלתי נסבלת'.

איך אתה מסביר את זה שאנשים חכמים לא רואים תכונות רעות בבני זוגם לפני החתונה?
העיוורון שנוצר בעת ההתאהבות גורם לנו להבחין יותר בצד המושך והמסעיר של תכונה קיצונית, ופחות בצד הבעייתי.

מהו הדבר העיקרי שאנשים צריכים לעשות כדי להיות יותר מסופקים מחייהם וממילא גם מהזוגיות שלהם?
סוד הכניסה לגן עדן עלי אדמות הוא להשתחרר מהפחד.

מה המעלה הגדולה ביותר של הזוגיות?
אצטט משפט מדויק לדעתי: כשאתם רוצים להגיע מהר – לכו לבד. כשאתם רוצים להגיע רחוק – לכו ביחד.

איזו הבנה עוד יכולה להיטיב את הזוגיות?
שהדרך ליחסים מוצלחים נמצאת כול הזמן בסלילה.

נאמנות היא תנאי בסיסי להימשכות הנישואין?
יש דעה שנאמנות אינה נמצאת בראש תוכנת הבריאה. במיוחד מרחף סימן שאלה באשר לאופי המונוגמי של גברים.

גירושין?
לפעמים רע הכרחי. אבל לא לעשות את הצעד הזה בקלות ראש. צריך לשקול היטב, לגלות סבלנות ולפנות לייעוץ לפני קבלת ההחלטה הקשה. ואז לחשוב על המחר ולא על המחיר.

אז גברים ממאדים ונשים מנוגה?
יש הבדל מהותי בין המינים, ומי שלא מפנים זאת בעומק, מזמין יחסים משובשים עם בן זוגו. להפנים פירושו להיאבק בנטייה של כולנו לנסות לשנות את השני, מתוך רצון טוב כמובן: שהוא יהיה מושלם כמונו…

אגב, לפני השאלון, איך התגלגלת לעסוק בדיני משפחה?
אחרי לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב, כשהתלבטתי באיזה תחום לעסוק, הבחירה הטבעית היתה דיני משפחה. נושא חי ונושם העוסק בחיים עצמם ומאפשר גם לסייע לאנשים. מהר מאוד הוזמנתי לכתוב מדור בתחום הזה ב"לאשה" וכתבתי שם שנים אחדות. מתוך כך הוזמנתי להגיש פינה בתוכנית רדיו ואחר כך נולד הספר הראשון שלי ואחריו השני ועוד ועוד.

השאלון:

מבין כל העיסוקים שלך, אם היית חייב לבחור אחד – מהו?
לא הייתי משנה את עיסוקי העיקרי מעל ארבעים שנה: דיני משפחה וירושה

אתה איש אופטימי?
אימרתו של אבן עזרא: העבר אין, ההווה כהרף עין, העתיד עדיין. אם כן – דאגה מנין?

איזה ילד היית?
קורא וקורא – וחולם לכתוב יום אחד. אהבתי לאכול קרמבו תוך דפדוף הדפים. היתה לי סבלנות להפריד בעדינות את הביסקוויט מהקרם. אולי בגלל זה כיום אני מפריד זוגות…

למה אתה מכור?
עוגיות קוקוס: מחזירות אותי לעוגיות שאמי אפתה בילדותי. העוגיות לא חסרות לי, אבל אמי – מאוד.
סיפורי הפתעה קצרים. אני מכור לפואנטות, לפאנץ' ליין ההופך את העלילה בסיום מוחץ.
שירי נשמה יהודיים. אני שומע ושומע והלב איננו מלא.

מה מפחיד אותך?
מחלה קשה וממושכת שנוטלת את הכבוד.

מה הדבר הכי מושך באישה? לאלה נשים אתה מתחבר?
לאלה שמתחברות לשורה של המשורר אורי צבי גרינברג: "אנשי השכל אינם צודקים – צודקים תמיד חכמי הלב".

מה זו חברות בעיניך?
חבר טוב הוא מישהו שאתה יכול לספר לו גם על ההצלחות שלך, ובעיניו אתה רואה שהוא שמח איתך. אין הרבה כאלה. במקצוע שלי אומרים שחבר טוב הוא מישהו שנועץ בנו את הסכין – מקדימה…

מה יכול להרוס לך את היום?
אכזבה מחבר קרוב. התחושה של סכין מאחור המערערת את האמון בעולם.

מה יכול לשפר לך את היום?
כשיש לי מופע באולם גדול ומודיעים לי בקופה שהאולם יהיה חצי ריק, ואז אני נכנס פנימה ומופתע לגלות שהוא חצי מלא.

מה החלום?
על היום שאוכל להירדם בלי לחשוב על 30 המשימות של מחר, ולהתפנות לעצמי. כי מה שהלב חושק – הזמן עושק.

עדיין מצליח לקרוא ספרות בין שלל עיסוקיך?
בעיקר את הספרים שאני כותב…

אדם שהכי היית הכי רוצה לפגוש ?
את הוריי ז"ל.

אלבום ראשון שקנית?
שירים של שלמה קרליבך וביניהם "למען אחיי ורעיי". עדיין אחד השירים האהובים עליי בלחן הנפלא והקליט ובמילים של דוד המלך בתהילים: "למען אחיי ורעיי אדברה טוב בך".

הבילוי האולטימטיבי?
לתת לשקט יותר מקום בחיים שלנו. עלינו לבלות חלק מהזמן עם עצמנו.

סרט?
אורות הכרך של צ'רלי צ'פלין. קטע הסיום שבו מוכרת הפרחים שכבר אינה עיוורת מזהה את האיש שעזר לה לראות.

במאי?
וודי אלן.

סדרה?
סיינפלד ותרגיע. וגם סדרות משפטיות: האישה הטובה וסדרת ההמשך הטובות לקרב.

מאכל פייבוריטי?
מנה חמה.

החיים הם…?
מה שאנחנו אומרים שהם. אז כדאי להיות חכמים ולומר שהם נפלאים.