אתמול יצאנו אשתי אני להליכת אחר צהריים לכאורה הכי שגרתית בשכונה, הליכה שמהר מאוד הפכה לרגע קסום ומיוחד עבור שנינו. שאלתי את עצמי מה הפך אותה לכזאת ואלה המסקנות:

1. מזג האויר – אין יותר כייף ממזג אויר חורפי, אפרפר, קריר (לא מידי), אירופאי כזה, בשונה מהבוהק הצהוב המסננור והאכזרי שיש פה רוב הזמן.

2 . טיימינג – טיימינג בחיים הוא תמיד עניין אקוטי ואתמול שניה לפני כניסת השבת, אחרי המולת השבוע כשהכל נרגע ומתכנס לשקט המיוחד הזה של שישי בצהריים המאוחרים, אין על זה!

3. עניין – כל הדרך דיברנו וחשבתי לעצמי שזה נס שיש לנו עדיין עניין גם אחרי 20 שנה יחד. תמיד מוצאים על מה לדבר.

4. כנות – העניין בשיחה טובה הוא לא רק לדבר, אלא לדבר פתוח, בכנות ומהלב וגם זה היה בתפריט אתמול.

5. הודיה – חשוב להיות בהודיה על מה שיש וכל הדרך אמרנו לעצמנו איזה ברי מזל אנחנו מהיכולת המשותפת הזאת של שנינו להנות מרגעים הקטנים (שהם הכי גדולים) כמו הרגע הקסום הזה שהיה לנו אתמול וההבנה שלא בהכרח צריך לטוס למלדיבים או לאיסלנד כדי להגיע לזה, אפשר לעוף גם על ספסל ופיסת דשא קטנה בשכונה מטר מהבית.