בעקרון אני לא מגדיר את עצמי בן אדם מאוד חומרני…חוץ מתקליטים, דיסקים, ספרים וקצת בגדים ונעליים, אין שום דבר שמגניב אותי לרכוש (מכוניות למשל ממש לא עושות לי את זה) ויש פה גם קטע טריקי כי ספרים ותקליטים הם אומנם מוצרים פיסיים אבל מאוד מאוד רוחניים במהות.

הייתי אומר שבסה״כ אני אדם שמסתפק במועט (למעט הדברים שציינתי) ולא גרידי עם הרצונות החומריים שלי ובכל זאת חייב לציין שבניגוד לכל מיני מנטרות רוחניות נגד חומרנות, אגירת חפצים (ושלכאורה האושר לא מגיע משם), יש לפעמים קטע בקנייה נכונה של משהו שמאוד רוצים שבהחלט יכולה לגרום אושר.

נניח רכישת הפטיפון פרוג'קט החתיכי שלי לא מזמן עשתה אותי מאושר וכל פעם שאשמע בו מעתה ועד עולם, אחוש קמצוץ מתרכיז האושר הזה.

תכלס לא תיכננתי לרכוש אותו. יש לי 2 פטיפונים בבית בפעילות מלאה. אחד מודרני ודי חדש בסטודיו למעלה ואחד וינטג׳ עתיק של ׳לנקו׳ (בערך בן 45) שמקבל ציונים גבוהים בקרב מביני עניין, בסלון. הבעיה איתו שהוא כל כמה חדשים מתקלקל וצריך לרוץ למעבדות בתל אביב וזו תיקייה היסטרית וגם הוצאה מיותרת.

מתישהו נשברתי והחלטתי לשים לזה סוף ועשיתי טרייד עם יגאל מ׳חוד המחט׳ שזיכה אותי בסכום הוגן לחלוטין על ה׳לנקו׳ הישן והטוב (בערך אותו סכום שרכשתי אותו לפני מס׳ שנים) ולקחתי תמורתו פרוג׳קט חדש וחתיך (פלוס תשלום ההפרש) שנשמע נהדר וגם מעניק לי שקט תעשייתי.

הפטיפון הזה עושה אותי מאושר (מי אמר שחפצים לא עושים אושר?) ❤️