נכנס אתמול לישון בשעה 24:30, מעיף מבט חטוף בפייסבוק ורואה הודעה של אורי זילכה שיורם הבר, איש יקר ואהוב והמוכר המיתולוגי מ׳האוזן השלישית׳, איננו! איך? הרי רק לפני כמה שעות עשיתי לו לייק על ציור שהעלה באינסטגרם. הלם מטורף!

מעבר לזה שיורם היה אחד המוכרים המיתולוגיים באוזן, אמן בנשמתו ומבין גדול מאוד במוזיקה, הוא גם היה המוכר הראשון שהכרתי ב'אוזן' כשהחנות נפתחה בשינקין איש שם בשנות השמונים. איש יפה, כריזמטי ומיוחד מאוד, הערצתי אותו. היינו מיודדים כל השנים, תמיד אהבתי לדבר איתו על מוזיקה והיו לנו הרבה שיחות כאלה כשבאתי לאוזן וגם בלי קשר.

לא אשכח פעם אחת כשבאתי לאוזן בערב ויורם היה בסיום המשמרת והייתי בדרך לפגישה עם רפי כהן, חבר יקר ז״ל בפאב הסילון בקינג גורג׳, לא רחוק מהאוזן. הצעתי ליורם להצטרף ואמר שיגיע בסיום המשמרת. השיחה שהיתה בערב ההוא בסילון, היתה אחת המרתקות והכייפיות שחוויתי. לא מאמין ששניהם כבר לא איתנו.

דיברנו פעם אחרונה, לא מזמן, לפני שבועיים, שלושה. התקשרתי אליו לשאול אותו משהו על איזה אלבום והבטיח שיקפוץ לבקר בקרוב לראות את השיפוץ שעשינו בדירה. זה לא יקרה כבר וכל כך עצוב לי.

לא הרבה יודעים אבל האתר הראשון שעשיתי בחיי כעצמאי, היה ליורם, בערך לפני 17 שנה אם אני לא טועה. באחד הביקורים מיני רבים שלי באוזן דיברנו על אתרים וסיפרתי לו שאני הולך להיות עצמאי והוא אמר:
"מגניב, רוצה לעשות לי אתר?".
"בשמחה", עניתי בהתרגשות היסטרית, "אתר למה"?
"לציורים והפסלים שלי״, ענה, ״אבל אין לי הרבה כסף לשלם", הוסיף בחיוך נבוך.
"אל תדאג, נסתדר", עניתי, ״אנחנו בחברות״.

סגרנו שהוא יתן לי תמורת האתר כמה דיסקים ולמחרת נפגשנו אצלו בסטודיו. כל כך התרגשתי שאני הולך לעשות פעם ראשונה אתר כעצמאי ועוד לאיש האהוב הזה. זכור לי תהליך ממש כייפי ויצירתי בעבודה איתו על האתר שהיה כמה שנים באויר עד שהוריד אותו כשחזר לעבוד בשכיר ב'אוזן'.
האתר כאמור כבר לא באויר המון שנים, אבל עדיין שמור אצלי בתיקייה, מצרף את העיצוב של דף הבית.

יורם אהוב, נוח בשלום על משכבך. יהי זכרך ברוך.