עדיין שומע מידי פעם הערות בסגנון (כמובן יש גם המון המון מהצד ההפוך):

"בואנ'ה אתה כל הזמן בפייסבוק, הא?"…"כמה תשומי אתה צריך?" ועוד כל מיני הערות באותו סגנון.

לכולם אני עונה את אותה תשובה:
1. כנראה שגם את/ה כל הזמן בפייסבוק אם את/ה יודע/ת שאני כל הזמן בפייסבוק".
2. לא כופה את עצמי על אף אחד כל עוד כל ניתן בלחיצת כפתור (unfreiend או unfollow), להסיר את הפוסטים שלי מחייך לנצח נצחים.
3. כל מי שמכיר אותי מילדותי / נעוריי, יודע וזוכר שתמיד הייתי, הרבה לפני עידן האינטרנט (עוד בימי "הנוער העובד והלומד") אדם שאוהב לשתף ולחלוק את חייו עם חברים. תמיד אהבתי ועדיין אוהב לשתף מחשבות, הגיגים, המלצות, העדפות תרבותיות. לא בשביל השופוני כמו שיש כאלה הסבורים בטעות, אלא מהסיבה הפשוטה והתמימה שאני באמת נהנה מהכתיבה וגם מהשיתוף.

קיבלתי פה בלוג חינמי רב תפוצה שאני המו"ל הבלעדי שלו, להפצת דעותיי, תחביביי, העדפותיי בכל מיני תחומים (תרבות, פילוסופיה, טיולים, משפחה)…כייף לא נורמלי. מגרש משחקים מדליק וחינמי עם קהל חברים אוהד (ברובו).

מי שעדיין מוטרד מהפוסטים שלי, או שסבור שאני נודניק / פאתטי שמחפש תשומי (כולל אלה שאומרים את זה ולא מפספסים אף פוסט להמשיך להגיד את זה, באובססיביות), מוזמן להסיר אותי מהפיד שלו לנצח נצחים. מבטיח לא לכעוס ולא להיעלב.

שבת שלום חברים יקרים ❤️🙏