אם לא מחשיבים את טריפולי, האלבום של ערן צור עם שלומי ברכה ודני מקוב מ-2021 כאלבום סולו, אלבום האולפן האחרון של צור "המסלול המואר" יצא ב-2016. תשע שנים זה לא מעט זמן וסיקרן אותי איך ישמע אלבום חדש של צור אחרי כל כך הרבה שנים. שמחתי לגלות שהוא הצליח ליצור אלבום נפלא מגוון ומרגש עם צליל רענן בהפקה רוקית-אלקטרונית נהדרת של יוסי מזרחי. הישג לא מבוטל אחרי 15 אלבומים וסביב 40 שנות קריירה!

מדובר באלבום שגדל מהאזנה להאזנה. יש בו המון שירים יפים, אבל בחוויה הסוביקטיבית שלי, צד ב' תפס אותי מאוד, מאסטרפיס מתחילתו ועד סופו. לא נופל מהאלבומים הגדולים ביותר של צור, כולל האלבומים של כרמלה גרוס ואגנר.

הצד מתחיל עם 'עתידות' המהפנט שהלחין ועיבד אורי פרוסט, השותף מ'כרמלה' לטקסט של צור, גם אבשלום כספי מלהקת האם המיתולוגית משתתף פה ורונה קינן בקולות. אחריו מגיע 'סימנים מקדימים, עם תנופה רוקית ניכרת ומלודיה שתופסת את האוזן. 'תגלי לי' השיר השלישי מרפרר באווירה ובטקסט להמון שירים של צור, קלאסיקה בהתהוות. מיד אחריו קאבר עם קורין אלאל באחת ההקלטות האחרונות שלה ל'שבתות וחגים', של יענקל'ה רוטבליט ויהודית רביץ. את האלבום חותם 'הפינות האפלות' הנוגע, גם הוא עם קולות של קורין אלאל, המסכם נפלא את האלבום ואולי גם את השנים האחרונות בחייו של צור. גם העטיפה שעיצבה בכישרון יעל יעקבי נהדרת ומתאימה מאוד לרוח האלבום.