יש לי המון תמונות טובות עם האשה היפה הזאת, הילית, בכמעט 20 שנות נישואינו, אבל זאת בהחלט אחת הטובות שצילם אתמול בכשרון רב יובל פיש שפגשנו במקרה בהופעה של סי היימן – ״שירים מבית אבא״, הופעה נפלאה, מרגשת ומושקעת שהוקדשה כולה לשיריו האלמותיים של אביה, נחצ׳ה היימן ז״ל בתיאטרון תמונע.

בדרך להופעה דיברנו על הזמן שעובר ואיך זה להיות באותה זוגיות כל כל הרבה שנים, כמה נעשינו דומים בהמון דברים למרות שאנחנו מאוד שונים באופן עקרוני ואז היא אמרה:
״היית מאמין לפני 20 שנה, בשנות הסטלנות התל אביבית שלך שתהיה יום אחד כזה ׳וורקוהוליק׳ מצליח בתחומו שמאוהב בעבודתו? אתה בפיק של הפיק שלך, מדהים לראות את זה! הכי אוהבת לראות אנשים טוטאליים עם תשוקה והתלהבות לא נגמרת למה שהם עושים ואתה לגמריי כזה״.

תכלס התרגשתי ואז מעט אחרי שהחלה ההופעה, סי שרה את ״עכשיו בעצם טוב״ שיר שהלחין אביה ז"ל לטקסט נפלא שכתב אהוד מנור וביטא באופן הכי מדוייק את השיחה שהיתה לנו בדרך, למרות שנכתב לפני 50 שנה!

עכשיו בעצם טוב
מילים: אהוד מנור
לחן: נחום היימן

מתי, מתי ואיך זה נעשינו כה דומים
היינו כה שונים.
אתה – בוטח ושלו,
שקט.
אני שאלתי כל הזמן
מדוע ולאן –
עכשיו הבט
אתה המתלבט
ומתחבט,
והמרחק בינינו כה קרוב,
עכשיו בעצם טוב.

מתי, מתי התחלנו לאהוב אותם דברים,
אהבנו אחרים.
אני רציתי לבלות,
כל עת.
אתה עיף אתה שתקן
בבית מעגן
עכשיו הבט
אתה רוצה לצחק
רוצה לצאת
והמרחק בינינו כה קרוב,
עכשיו בעצם טוב.

מתי, מתי ואיך זה נעשינו כה דומים,
היינו כה שונים.
ועוד שנה על גב שנה
נשאת,
ולא הכל שחור-לבן
הכרנו כל גוון.
הנה הבט,
אנחנו כאן כעת
בלב שקט,
והמרחק בינינו כה קרוב,
עכשיו בעצם טוב.