בואו תשמעו סיפור באמת עצוב שחרך לי הבוקר את הלב. סיפור של אובדן, תקומה והמון השראה.

הכל החל בוקר אחד בשבוע שעבר כשקיבלתי הודעה במסנג'ר מיעל שיה, סופרת צעירה שראתה את הפוסטים שפרסמתי בחודש האחרון עם כל מיני סופרים וסופרות מפורסמים יותר ומפורסמים פחות.

יעל כתבה לי שהיא הוציאה לאור ספר חדש ושתשמח לדבר איתי ולהתראיין ואם ארצה גם תשלח לי בשמחה את הספר. משהו בפשטות הנקייה של הפנייה שלה קסם לי ובלי קשר אני תמיד אוהב להגיד כן וקבענו שיחה להיום.

כבר בתחילת השיחה הבנתי שיעל בנוסף לזה שהיא כותבת גם למדה תקשורת חזותית בויצ"ו חיפה (שילוב של כתיבה ועיצוב, ישר הזכיר לי מישהו 😜) והיא גם מציירת על קירות כחלק מהקולקטיב GhostTown בהדגשה ש"אין כמו אמנות עם מכחול ועפרון".

כמובן שכפי שמתבקש מהנושא, עברנו מייד לדבר על ה-AI ויעל חתמה את העניין באופן הכי מקסים וממצה לטעמי: "שום רובוט לא יכול לייצר אמפתיה והזדהות וזו הסיבה שאני עושה את מה שאני עושה".

יעל שיה, חיפאית בת 30, בת יחידה לאברהם גטניו, צייר, נגר וצורף ושרה שיה, קלדנית עם חלום להיות מעצבת, חיה את חייה הצעירים והמבטיחים עד שיום בהיר אחד, ללא סימנים מקדימים, נפטר אביה מהתקף לב בהיותה רק בת 20.

כדי להתאושש מהפרידה הקשה והלא צפויה מאביה, נרשמה יעל ללימודי תקשורת חזותית בויצ"ו חיפה ואחרי ארבע שנים נחתה עליה מכה נוספת כשאימה נפטרה תוך חודש מסרטן מוח שהתגלה כשהחלה לסבול סחרחורות קשות והקאות.

איך ממשיכים לחייך אחרי שני אסונות כאלה תוך ארבע שנים ועוד בגיל כה צעיר?
"אני משתדלת לחיות את הרגע. מתבוננת בטוב שלמרות הכל יש לי ואומרת תודה על הבריאות, הים, השמש, השמחה והזכות ליצור".

הספקת להיפרד מאימך? לסגור מעגל?
"היא אושפזה בהוספיס מייד כשאבחנו את חומרת המצב. בשבועיים הראשונים היא עוד איכשהו תקשרה והמשפט האחרון שהיא אמרה לי לפני שאיבדה את ההכרה היה:
'אני אוהבת אותך יפה שלי, את עדינה, חכמה ונהדרת אבל כואב לי הראש ואת תצאי חזקה מזה'. אחרי זה היא לא תקשרה יותר עד מותה כעבור שבועיים".

איך הסתדרת לוגיסטית? בכל זאת בחורה צעירה בת 24, לבד בעולם, ללא הורים, אחים ואחיות?
"עטפו אותי דודים ודודות, חברים וחברות וגם היתה לי עזרה וקצת כספים מירושה ומפה ומשם וגם מעבודה".

איך הגעת לכתיבת הספר?
"הספר התחיל בתור פרוייקט גמר בלימודים וכשקרה האסון עם אמא שלי החלטתי לכתוב ספר על כל מה שעברתי. הספר נקרא "מתחת לעור" ובנוי כסיפורים קצרים מהרגע שהודיעו לי על המוות, דרך השבעה וההמשך מאותה נקודה".

איך הוצאת אותו לאור?"
"בהוצאת 'צמרת', בהדסטארט".

מה נתן לך הספר או יותר נכון תהליך הכתיבה?
"בעקבות כתיבת הספר הרגשתי שמצאתי משמעות חדשה בחיים וזנחתי את העיצוב. הכתיבה תפסה לי מקום בלב ומאז כתיבת הספר אני משחקת עם מילים וכותבת כל יום. שם נמצאת עכשיו התשוקה שלי".

עובדת כבר על הספר הבא?
"בהחלט כן, זו תהיה הפתעה גדולה".

מי הסופר/ת הפייבוריטי שלך?
"פול אוסטר".

ספר הכי אהוב?
" 'דבר קטו וטוב' של ריימונד קארבר".