כשאני חושב על עצמי בהקשר של פסח, מעבר לזה שאני מאוד אוהב את החג הזה שמסמל עבורי התחדשות, אביב (העונה הכי אהובה עליי), חופש וגם יום הולדת שחל באפריל, מייד קופץ לי לראש המשפט "יציאה מעבדות לחרות" ואז אני שואל את עצמי, מה המשמעות של המשפט הזה עבורי בחיי הנוכחיים?

אז ככה…

להפסיק לפחד מהעתיד הלא נודע, במיוחד כרגע בהקשר של הקורונה ובכללי לנסות לעשות דברים ולפעול מתוך אהבה ולא מפחד.

להפסיק לחשבן איך אני נראה בעיני אנשים (גם אם נורא ארצה אף פעם לא באמת אדע).

להפסיק לרצות אנשים סביבי (גם אם מדובר באימי / אשתי / בנותיי וכו') ולרצות קודם כל את עצמי (ולא מטעמים אגואיסטים כמו שזה נשמע אלא מהסיבה הפשוטה שכשאהיה באמת שמח ושבע רצון מחיי, כולם סביבי יהנו ממני יותר).

להפסיק להיות עבד של הטייסים האוטומטיים שאת חלקם אני סוחב על הגב ללא צורך מגיל 6, 13, 27 וכו'.

ולסיום אחד השירים היותר יפים בעברית שהתאים לי בול לפוסט ❤️