במקביל למסע הפיזי שאנו עוברים פה בפורטוגל (כל יום, יומיים מחליפים לוקיישן וזה לא כזה קל גם אם נראה מגניב התמונות), מתרחש גם סוג של מסע נפשי שעובר על כל אחד מאיתנו בנפרד ועל כולנו יחד.

אנחנו נמצאים כבר מעל שבוע אחד בתוך השני 24/7, שני מבוגרים מאוד אינדבידואליסטים ולא קלים במיוחד יחד עם שתי נערות מתבגרות, ייצריות וחזקות. זה לא קל גם אם כייף רוב הזמן.

אין את הבריחה לחדרים, לעבודה ולענייני היום יום. זה ביחד אינטנסיבי מאוד שאנחנו כבר לא מורגלים אליו מהיום יום שלנו בארץ.

תוך כדי תנועה בארץ לא מוכרת לומדים להקשיב, להכיל, לוותר, להתפשר ולשתוק לפעמים גם כשבא לצרוח. יש לא מעט ויכוחים, והתעצבנויות, אבל בסוף איכשהו הדברים מסתדרים. יום אהבה שמח חברים יקרים.

מצרף כמה ׳היילייטים׳ מהטיול ❤️