אלדד הבוגר: "אתה רואה, כל הדאגות היו לשווא, דברים תמיד מסתדרים בסוף, אז מה עזרו כל הדאונים? בסוף כל אחד מוצא את מקומו ואת היעוד שלו".
אלדד הצעיר: "חכם גדול אתה. בדיעבד הכל פשוט וקל, אבל איפה היית אז לפני 25 שנה כשהייתי צריך את החיזוק הזה? איפה?".
אלדד הבוגר: "פחדתי לדבר איתך וגם אם הייתי מדבר לא היית שומע, היית כל כולך בתוך עצמך, בבאסה שלך, בפחדים מהעתיד הלא ידוע, מהשד יודע מה…הקשבת אז בכלל למישהו? איפה, לא היה שום סיכוי שתקשיב".
אלדד הצעיר: "יש בזה אולי משהו אבל יכולת לפחות לנסות, מקסימום היה מצליח".
אלדד הבוגר: יודע מה, בוא נסכם עוד 25 שנה עוד שיחה ונראה אם אז נהיה יותר מסונכרנים?".
אלדד הצעיר: יאללה קבענו, אבל רק שיהיה בצבע, לא שחור לבן עוד פעם".
אלדד הבוגר: יש דיל!!! סגרנו עוד שיחה (בצבע) בגיל 77.