פעם ראשונה שיצאתי מהארץ מאז ה-7.10.

זה פשוט לא ייאמן איזה חיים אחרים מתגלים במרחק שלוש שעות טיסה ועוד יותר מטורף להבין באיזה סיר לחץ חולני אנו חיים ביום יום.

מאור פנים, רוגע, אדיבות, נעימות, חייכנות, צניעות, שירותיות, הקשבה…סך כל התחושות והרגשות שנתקלנו פה בכל מקום ומקום שבאנו במגע עם המקומיים. מרגיש כמו פלנטה אחרת, גן עדן בהשוואה לארץ הבכי-רע.

גם מכל מי ששאל מאיפה אנחנו וענינו ישראל (מודה שקצת בחשש) קבלנו פידבק חייכני ונעים, לא נתקלנו בשום אנטי או גילוי אנטישמי כלשהו.

בכנות, ההרגשה לחזור לארץ מקפיצה לי תחושות מהשרות הסדיר בצבא של החזרה לבסיס בימי ראשון אחרי שבת מגניבה בבית. ״שביזות יום א״ קראנו לזה אז.