החלפתי לא מעט מערכות יחסים וחיפשתי וחיפשתי את ה׳מושלמת׳ עד גיל 35 ואז הבנתי כמה דברים:
1. אין בחורה מושלמת ואין אנשים מושלמים (כמובן שגם אני רחוק מזה מאוד).
2. אנשים נוטים לבלבל בין התאהבות לאהבה. מדובר ב-2 דברים שונים בתכלית. השינוי בתקופה ההיא הגיע אצלי, כשהבנתי שאני מכור להתאהבויות ואז אחרי ההבנה הזו הכרתי את הילית ויכולתי להילחם בשד הזה שעדיין צץ גם היום לא פעם (הפנטזיה על קשר מושלם מהאגדות והאכזבה ששלנו לא כזה).
3. אהבה אמיתית (כמו כל דבר בחיים), מורכבת מאינספור רגעים לא זוהרים בעליל של מחוות קטנות, ויתורים, ריבים, התפיסויות, התפשרויות, אכזבות, התקרבות, התרחקות חוויות משותפות, משברים, עליות, ירידות ומה לא.
4. אף אחת לא תמלא לי את הבורות שלי ותעשה אותי מאושר גם כי יש לה מספיק בורות משל עצמה וגם כי זה ממש לא התפקיד שלה בחיים. מי שידאג לאושר שלי זה רק אני!
5. אין תאום רוחני אחד שיכול להתאים לנו. יש המון אנשים שיכולים להתאים לנו תיאורטית אבל בחרנו מישהי ספציפית אחת לחיות איתה, פרטנרית למסע החיים בגלל המון סיבות שכוללות טיימינג, מוכנות לקשר רציני, דמיון למשהו שכנראה מוכר לנו בתת מודע מהבית (אמא אבא וכו׳) ועוד שלל סיבות. ועם הבחירה הזו אנו חיים ומתמודדים או שלא (בעובדה כמעט 50 אחוז היום מתגרשים).

המסקנה, אהבה (וכמובן נישואין) זה עניין מורכב מאוד, לא פלקט הוליוודי של 90 דקות, כמו שאפרים קישון הענק הגדיר זאת: נישואין זו המצאה לא משהו בכלל, אבל עוד לא המציאו פטנט יותר טוב 😜