ישבתי אתמול לפגישת הכרות עם שייקה, חבר למעגל עיסקי / שיווקי משותף. פגישות מעין אלה נמשכות על פי רוב שעה מינוס פלוס ואנחנו ישבנו יותר משלוש שעות…דיברנו על הילדות, על מקומינו במשפחות המקור שלנו, על נישואין וגירושין, על מוזיקה, ספרות ומה לא.

בסוף איך לא, הגענו גם לפוליטיקה, כמובן גם ביבי היה נוכח. לא אלאה אתכם בפרטים, רק אומר שהסכמנו לא להסכים ואז שייקה אמר: ״תדע לך שמאוד אהבתי שלמרות שלא הסכמת איתי, הקשבת קשב רב ובסופו של דבר היתה שיחה מאוד נעימה למרות א ההסכמה, כל הכבוד לך״.

אז עניתי:

״זה בדיוק מה שלקוחות אומרים לי תמיד. שחשו שאני מקשיב להם קשב רב גם בשיחת האפיון וגם במהלך תהליך המיתוג / עיצוב וזה נכון אבל קשור לטעמי למשהו יותר רחב מהקשבה.

מדובר בלהיות ספוג. יש לי תכונה שכשאני יושב עם מישהו/י, וזה לא משנה אם מדובר בחבר/ה או לקוח/ה, אני מתמזג לגמריי אנרגטית עם מי שיושב מולי והופך בחוויה שלי למעין ספוג שסופג את המהות והאנרגיה של בן השיח ממול.

לכן אני מצליח גם לבטא ברמה הגרפית את המהות של כל מי שאני עובד איתו, כי אני קולט את האנרגיה שלו/ה ברמה הכי עמוקה שאפשר. זה לא עניין של יכולות גרפיות או ידע טכני בפוטושופ וכו', זה הרבה יותר רחב מזה״.

״הגדרת את זה הכי מדוייק שאפשר, זה בדיוק מה שהרגשתי״, חתם שייקה בחיוך.