איך אומרים? להצלחה יש אבות רבים והכשלון הוא יתום! לכאורה זה נכון והייתי אומר שאנו כבני אדם וכחברה, במיוחד פה בפייס וברשתות החברתיות ובכלל, בורחים מכשלון כמו מאש…לא מעוניינים להיקשר בשום אופן והקשר למילה הזו ואני הולך להגיד משהו מפתיע בעניין…מבחינתי אין דבר כזה, כשלון ואסביר…

הרבה פעמים תחושת הכשלון היא סובייקטיבית לאדם שחווה אותה, לדוגמא:
כתבת פה משהו בפייסבוק ואף אחד לא מגיב. אתה עלול לחוש שהפוסט הזה הוא כשלון, עובדה, אף אחד לא מתייחס ולכאורה זה נכון, הפוסט הזה כשלון.

מצד שני, אולי נהנית בטירוף לכתוב אותו? למדת על עצמך משהו חדש בזמן כתיבתו? וגם התחושה שמתעוררת בך שאף אחד לא מגיב מעמתת אותך עם הצורך הזה בפידבקים חיצוניים וגורמת לך ללמוד משהו חשוב על עצמך? אולי לשנות משהו? אז זה כשלון? ממש לא!!! להפך.

הכל תלוי בסופו של דבר בנקודת המבט…כי אם התנסית, התפתחת, למדת עוד משהו חדש (אפילו הכי קטן) אז זה לא כשלון גם אם לכאורה בהגדרות הסטנדרטיות זה מוגדר כך. עדיף לקרוא לזה התפתחות, לימוד כי מהמשברים והדברים הלא קלים אנו משתכללים, לומדים ועולים עוד מדרגה בהתפתחות האישית שלנו.

מתי היתה הנקודה שהחלטתי להיות עצמאי (משהו שלגמריי לא היה בתכניות שלי)?

זה קרה כשפיטרו אותי ממקום העבודה האחרון שלי כשכיר בחברה לעיצוב אתרים, למרות שהייתי ממש, אבל ממש טוב וכנראה הייתי להם יקר מידי והחליטו להשאיר את הצעירים יותר בשכר נמוך יותר.

באותה נקודת זמן, סביב גיל ארבעים, זה הרגיש לי כמו כשלון, הדבר הכי רע שקרה לי. עולמי חרב עליי, אבל בדיעבד זה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי, כי בלי זה לא הייתי מתפתח להיות מי שאני היום…מעצב גרפי עצמאי (ומאושר) ❤️🙏