מאז שאני זוכר את עצמי, שמעתי לא פעם, כאקסיומה, מכל מיני אנשים בדרכי את המשפט: "אנשים לא משתנים!" ואני שואל מאיפה הם שאבו את ההנחה הזו שנאמרה ע"פ רוב גם בבטחון מוחלט כאילו זו עובדה מדעית. אז ממררומי גילי ולמיטב שיפוטי והבנתי, אנשים כן משתנים! משתנים בטירוף אפילו, כולל עבדכם הנאמן.
אני יכול להגיד בפה מלא שהבן אדם שאני היום הוא בן אדם אחר, שונה בתכלית מהבן אדם שהייתי לפני 20 שנה, 10 שנים ואפילו 3 שנים. מבן אדם מרצה, חרדתי, שיושב ביציע ומשקיף בפחד על השחקנים במגרש, הפכתי לבן אדם שחי חיים מלאים, משחק על כר הדשא את משחק החיים בהתכווננות ובהנאה רבה, מתוך בחירה יומיומית של מי ומה אני רוצה להיות בעולם הזה ובחיים האלה. כאזרח המדינה והעולם, כאיש משפחה, כבן זוג, כאבא, כחבר, כבעל עסק, כבעל תחביבים, כבעל חלומות.
אלמנט החרדות שפעם ניהל אותי ותפס נפח עצום בחיי, התגמד לשוליים וגם כשצצות עדיין חרדות מידי פעם, למדתי לחבק אותן ובעצם אני מנהל אותן במקום שהן ינהלו אותי. מנסה ורוב הזמן מצליח לשמחתי, לחיות את חיי מתוך אהבה ולא מתוך פחד ולכן אני סבור, מתוך נסיוני האישי שההפך מאהבה זה פחד (ולא שנאה כפי שרבים נוטים לחשוב) ❤️