סרט בבימויו של שמי זרחין

מעולם לא נתקלתי בקולנוע, בטח לא בקולנוע הישראלי, בזוג כל כך נוגע כמו ששי (ששון גבאי) ואפי (אסי לוי), בסרט הקסום הזה, חמדה.

בתשעים דקות הם מצליחים לייצר אינטימיות משכנעת, עדינה ואותנטית שרוב הזוגות לא מצליחים לייצר בחיים שלמים והכל במינימליזם, בלי יותר מידי דיבורים. בעיקר מבטים, קריצות, חיוכים ונגיעות עדינות.

הסרט עוקב אחר משברים קשים שעוברים בני הזוג. ססי סובל מאין אונות אחרי ניתוח כושל בערמונית וגם מתחזק בן מכור להימורים שברח עם נכדו לבריסל ונאלץ לעבוד בכמה עבודות כדי למחוק את החובות שהשאיר בנו בארץ.

אפי עובדת גם בשתי משרות כדי לעזור לששי עם כיסוי החובות של בנו. בלילה היא עובדת כמדריכת מוזיקה במתנ"ס ובמשך היום הא מטפלת בהידרותרפיה בשיטת ואטסו. חייל פצוע שזכה לצל"ש מגיע לטיפול ואטסו ופותח פצע ישן בעברה כשפיתתה אותו כשהיה בן 17.

בסופו של דבר האהבה החזקה בין בני הזוג מנצחת הכל. זהו שיתוף פעולה חוזר בין שמי זרחין הבמאי, לששון גבאי ואסי לוי לאחר "אביבה אהובתי" הנהדר משנת 2006. ממליץ בחום 💛