מאירה ברנע גולדברג זו המצאה! מעבר לשלל עיסוקיה (פירוט בהמשך) היא כוכבת רשת. כל פוסט שלה זוכה למאות לייקים ותגובות. היא אותנטית באופן נדיר ברשת וכותבת לא מעט על החיים כאם לילד על הספקטרום האוטיסטי, ייסורי השמירה על משקל תקין וכמובן גם על קריאה, כתיבה ולא פחות חשוב, הביטלס.
הדברים הכי בולטים אצל מאירה הם: חכמה, כשרון, חריצות, טוב לב אמיתי, פרגון אינסופי, שמחת חיים מדבקת ואותנטיות נדירה במחוזותינו. היא נשואה באושר לחנן ("הבנתי שאנחנו מתאימים בול הרבה לפני שהוא הבין את זה") ואם לאבישי. הוציאה עד היום 18 ספרים!
רק מלקרוא את ההספק שלה ביום ממוצע אני צריך מנוחה של שבוע, שלא לדבר על ביצוע לו"ז כזה באופן יומיומי. אני מכיר את מאירה מס' שנים. ההכרות הראשונה היתה בקורס הכתיבה "לחדד את המקלדת" של יובל אברמוביץ'. היא הגיעה כמרצה אורחת במפגש האחרון ולקח לי דקה וחצי גג, מרגע שהתחילה לדבר, להבין שהיא האדם האופטימלי ללוות אותי בעריכת ספרי הראשון שלצערי עדיין לא סיימתי.
מאז נפגשנו לא מעט פעמים וכל פגישה איתה זו חוויה. מאירה תמיד קשובה, סופר מקצועית, כייפית, נותנת את כל כולה ועזרה ועדיין עוזרת לי רבות בעניין הכתיבה והעריכה. מאמין שהשנה אסיים את הספר. לפני מס' שנים גם עשינו יחד את האתר שלה. גם התהליך הזה היה מקצועי, חברי וכייפי.
ולפני סיום, ראיון קצרצר עם מאירה על כתיבה וספרים:
הספר האחרון שהוצאת?
שני ספרים חדשים יצאו לכבוד שבוע הספר: "כראמל אתה לא יכול לעוף" – שכפי שאתם מבינים משם הספר מסופר בו על כראמל הפעוט וניסיונותיו הכושלים לעופף כמו ציפור בשמיים. הוא נכשל ונכשל ונכשל ולמרות שלמד מהמורים הטובים ביותר, למרות שהצליח להשיג כנפים, למרות שהוא התאמן ורצה מכל הלב הוא לא הצליח להשיג את המטרה. מה כן קרה לו? הוא הבין שיש לו משהו הרבה יותר טוב מכנפיים ואם לא יותר טוב, לפחות משהו שווה ערך.
הרעיון לספר עלה בראשי כאשר התראיינתי לאחד העיתונים וניסו להבין איך הפכתי למי שאני היום וניתחנו את תחילת דרכי והכישלונות שלי בדרך להצלחה וזה היה מוזר להבין שבלי כל הכישלונות לא הייתה נסללת עבורי הדרך להצלחה. איורים מופלאים של רמי טל. אני מאד אוהבת את הספר הזה ואת המסר שלו.
"כראמל הקומיקס 2 – חתול בצרה" – קומיקס שאייר נדב נחמני המדהים.
יום אחד חזרתי הביתה וראיתי את הבן המתבגר שלי יושב על גב הספה, ממש למעלה ולא על המושב. היה לו מבט שובבי והוא נראה לי כמו חתול. חשבתי לעצמי שהתנהגות של הבן שלי כמתבגר מזכירה לי לפעמים התנהגות של חתול, והתחלתי להשתעשע בכתיבת קומיקס על כראמל המתבגר. כשהתחלתי לכתוב זה פשוט יצא ממני. קומיקס על כראמל כשהוא היה נער שובב.
אני חושבת שבקומיקס אני מרשה לעצמי להתפרע עם הדמות של כראמל, כי בסדרה הקלאסית, כראמל הוא מנטור, הוא הדמות שאמורה בסופו של דבר לעזור לילדים, ובכראמל הגור לפעוטות, כראמל עדיין בשלב בו הוא מגלה את העולם לאט לאט. אבל בקומיקס הוא ילד, שובבי, פרוע, מותר לו לטעות, והוא יכול להיות יותר חצוף, היה כיף לבחון את ההתנהגויות של כראמל בכל מיני שלבים בחיים.
הספר הכי אהוב עליך?
הספרים שהכי השפיעו עלי הם דווקא ספרי הנוער: האסופית, הקוסם מארץ עוץ, פוליאנה, בילבי, הספרים של רואלד דאל מטילדה ומכשפות. רציתי להיות שם בתוך הספרים. בזכותם אני נהנית לכתוב את כראמל.
הסופר/ת הפייבוריטי?
הסופרים שהכי השפיעו עלי: ג'יי קיי רולינג, ג'וליה דונלדסון וינץ לוי. עקבתי אחר ההצלחה שלהם והבנתי שאפשר להצליח כסופרת גם בתקופה שלנו, תקופה בה כולם מספידים את המילה הכתובה.
