שמונה וחצי בבוקר, נכנס לרכב עם ליה ביתי היקרה שהוציאה רשיון ממש לא מזמן. על הפרק נסיעה לתל אביב ופעם ראשונה שסחבק כנהג מלווה יחיד וגם נסיעה ראשונה של ליה בנתיבי איילון ובכבישים מהירים. לא אלאה אתכם בתסריטים המופרכים שליוו אותי בהליכה הכבדה בדרך אל הרכב (קופסת פח מיניאטורית ודקיקה).

בפועל מהרגע שנכנסנו לרכב הצלחתי לשמחתי לנטרל את החרדות (ובאמת שהיו) ולהפוך לחצי שעה לראשונה בחיי לסוג של מורה נהיגה ולא שאני נהג היסטרי שנוסע לתחרויות בפורמולה 1. גיליתי לצידי נערה עם תשוקה אדירה לנהיגה ולחיים, אחראית ונטולת חרדות (לשמחתי ירשה ממני בעיקר את האהבה למוזיקה ולאנשים, את החרדות השאירה מאחור).

אכלנו ארוחת בוקר נהדרת, עשינו שופינג, שתינו, טיילנו בדיזינגוף וחזרנו הביתה מאושרים, באמת אחד מהימים הכיפיים שהיו לי בתקופה האחרונה. והכי חשוב, הדרך חזרה הביתה כבר היתה ממש קלה ונטולת פחדים, סמכתי עליה לגמריי 💛