באפריל הקרוב אהיה בו 58 (לא נתפס!) ומודה שלאחרונה אני חש את הגיל וההתבגרות הפיזית יותר מתמיד. זה מתבטא בעייפות מוקדמת יחסית בלילה, תמיד איכשהו נרדם על הספה מול סדרה / סרט וגם ביקיצה בבוקר צריך כמה דקות לאסוף את עצמי מהשינה.
אי אפשר יותר להגזים בשתייה ו/או באכילת בשר מופרזת בבילויים ליליים, כי משלם על זה בריבית לפני השינה בצרבות ובכאבי בטן שלא לדבר על הבוקר שאחרי. באופן כללי יש בעיה רצינית עם אכילה בערב. ולחשוב שפעם בימיי הצעירים בתל אביב הייתי דופק בערב שתי חצאי בירות, שווארמה בלאפה וחצי קופסת סיגריות והכל הרגיש רגיל וטוב. נשמע בדיוני. גם את הגב מרגיש יותר מתמיד.
ברמת האסתטית, השיער הולך ומתדלדל באיטיות, קמטים חדשים צצים בלי הכנה מוקדמת והשמירה על הגזרה הופכת מאתגרת יותר ויותר. שבועיים שלושה של חיפוף עם האוכל וההליכות, ישר מתיישבים 2 קילו מיותרים על חגורת הבטן.
אני שם לב שגם בפגישות עם חברים/ות חלק מזמן השיחה מוקדש לנושאי גיל ובריאות. כל אחד מתחיל לסחוב איזה תיקייה בריאותית כזו או אחרת (מיגרנות, צרבות, פריצות דיסק, כולסטרול גבוה, לחץ דם וכו').
עוד עניין הוא שיותר ויותר זמן ואנרגיה הולכים על תחזוקת הגוף ובדיקות מונעות (בדיקות דם פעם בשנה, קולונוסקופיה פעם בחמש שנים, רופא עור פעם בשנה, בדיקת שיניים פעם בשנה, חיסוני גיל כמו שלבקת חוגרת וכו').
המסקנה?
לנצל כל רגע ורגע שהגוף מאפשר להגשמת חלומות, בילויים, הופעות וטיולים, כי אנחנו פה לסיבוב ממש קצר גם אם נאריך ימים וגיע לזקנה מופלגת (עניין מורכב כשלעצמו).