פעם, לפני המון שנים, כשלא היה אינטרנט, רשתות חברתיות, יוטיוב וספוטיפיי, הדרך היחידה לצרוך ולהכיר מוזיקה חדשה, היו חנויות התקליטים ועיתונאי המוזיקה שהיו למעשה המתווכים בין יצירות מוזיקה חדשות לקהל.
הין בימים הרחוקים ההם, לפני 40 שנה מינוס פלוס, מס' מצומצם של עיתונאי מוזיקה איכותיים שעקבתי בשקיקה אחר כל מילה שכתבו וכמובן הכרתי דרכם המון מוזיקה חדשה ומרגשת ואני מדבר על יואב קוטנר וקצת מאוחר יותר בועז כהן ושרון מולדאבי.
שרון שאת כתיבתו אהבתי במיוחד כתב אז ב"חדשות" הזכור לטוב וברבעון מוזיקה מושקע שנקרא "ווליום". אם אני זוכר נכון יצאו מינוס פלוס עשרה גליונות שלו. את אהבתי רבת השנים ל"רולינג סטונס" למשל ול"דורז", אני חייב לשרון.
כמובן שעקבתי אחריו גם כמוזיקאי, כסולן להקת "גן חיות" ("ירח כחול", "המוזיקה בפנים") ובקריירת הסולו וגם ערכתי איתו ראיון מרתק בבלוג שלי לפני מס' שנים.
לפני כמה שבועות קיבלתי הודעה משרון שהוא ישמח להיפגש איתי לגביי מיתוג הרצאות המוזיקה שלו. כמובן מאוד שמחתי ונפגשנו ב"משרד" המאולתר שלי לימי שישי בבוקר, "הקוסם" ויצאנו לדרך לתהליך יצירה משותף ומאוד מדוקדק לצרכים של שרון כפי שהיטיב לבטא אותם ויצרנו לוגו, גריד למצגת ודף נחיתה: https://sharonmoldavi.com
זה מה ששרון כתב לי בסיום העבודה:
ממליץ בחום לעבוד עם אלדד!
הכישרונות, המסירות, החריצות, הרצינות, הלבביות, ועוד כמה תכונות מעולות שלו, הפכו את העבודה איתו על עיצוב הלוגו ודף הנחיתה להרצאות שלי למספקת בכל מובן.
התוצאות, הזמינות, החום, וגם, כמובן, אהבת המוזיקה השופעת שלו, הפכו את המסע המשותף לקצר אבל יסודי, שמח ומועיל. אם כל בעל מקצוע היה מתנהל כמו אלדד חיינו היו קלים וטובים יותר. בינתיים, לפחות יש לנו אותו….
אלדד הנער שרץ חסר נשימה לרכוש את "חדשות" ו"ווליום" ולקרוא בשקיקה כל מילה של שרון, לחש לי בסוף התהליך שהוא מאוד גאה בי.