אתמול בארוחת צהריים אמרתי לאשתי שהדבר שאני הכי שמח עליו בחיי הנוכחיים זה שאני מוקף בסביבה תומכת, חברים וחברות מעצימים, מפרגנים ובעיקר אוהבים.
בגילי המופלג הבנתי שכדאי ורצוי להימנע מדברים שלא עושים לנו טוב ובעיקר מאנשים שלא עושים טוב. משתדל להימנע ממפגשים עם אנשים לא אוהבים, לא מקבלים, לא מפרגנים, ובעיקר כאלה שלא מעצימים ומעשירים את חיי.
זה לא תמיד היה כזה פשוט. פעם הייתי מתעקש ללכת דוקא למקומות האלה (שנראו לי מאתגרים ומסתוריים) אבל מאינספור נסיונות וכאפות שחטפתי, הבנתי שאין שם כלום וזה סתם הרגל מגונה שסחבתי יותר מידי זמן, כנראה מהילדות.
החיים קצרים ובאמת רצוי וכדאי להימנע מחברתם של אנשים צרי עין, קנאים, ציניים, או סתם נעדרי אהבה, חמלה ואמפתיה. לצערי יש לא מעט כאלה ❤️
