אתמול בערב בהשפעת צפייה משפחתית ב'חתונמי' צפינו עם הבנות בסרט החתונה שלנו שלא ראינו שנים, בטח לא איתן כבוגרות. כמובן ראינו את הגירסה הערוכה המקוצרת (40 דקות) ולא הארוכה (120 דקות) ואלה המסקנות:

1. האופנה של תחילת שנות האלפיים, משום נתקעה לי בראש כאילו היתה מגניבה ו'קולית', נראית זוועות עולם, במיוחד בגדי החתן המגוחכים שלי! מכנסי פשתן, עם ווסט פשתן על חולצה לבנה, פשוט נורא. לא יודע מה חשבתי לעצמי אבל אז אני זוכר שזה נראה לי אז סופר מגניב, וגם היה סט פופולרי של המון חתנים באותה תקופה.
2. הילית השתבחה ונראית לטעמי היום הרבה יותר טוב מאז, גם אני שמרתי על לוק סבבה בסה״כ, קו המצח עלה סנטימטר וחצי למעלה ונוספו קצת קמטים, מעבר לזה אין הבדל גדול, אפילו רזה יותר היום.
3.גם בצפייה חוזרת שמחנו לגלות חתונה מקסימה, לא מופלצת מידי, לגמריי בגובה העיניים, כייפית, מרגשת ושמחה. הלוקיישן ("גני יער" ליד פארק הקופים), היה קסום, מעניין אם עוד קיים היום.
4. אחררי טקס החופה הייתי מסטול ברמות ולא ממש ידעתי ב-100 אחוז מה אני עושה / אומר.
5. אמא שלי נראית שם כל כך צעירה ושמחה מאוד, היה מרגש לראות את זה וניכר שגם האחים שלי יובל ואסף שהובילו אותי לחופה (רגע חד פעמי) היו מקסימים.
6. שברתי את הכוס במכה ראשונה.
7. לא ידעתי לרקוד אז והיום, אחד הרקדנים הגרועים בפלנטה (הבנות לא הפסיקו לצחוק).
8. היה לנו די.ג'יי פגז Elad Ron שהרים את החתונה לשמים וגם צלם נהדר עינב מור, שהצילומים שעשה (וידאו וסטילס), בניגוד לאופנה, ממש לא התיישנו, להפך. עומדים בכבוד במבחן הזמן.
9. כמעט כל החברים שלי שנמצאים בחתונה התחלפו והשתנו מאז, מדהים לראות את זה! לא יודע אם לזקוף את זה לחובתי או לזכותי.
10. השירים שבחרנו בדרך לחופה (אריק איינשטיין – "אהבה ממבט ראשון"), לאחרי החופה (קטע צועני מקפיץ של קוסטריצה), ולריקוד הסלואו (ג'ון לנון – "Out of the blue"), היו בחירה מושלמת והייתי בוחר בהם גם היום.
11. הבית שלנו, יחד עם רומי וליה שהצטרפו אלינו לפני כמעט 15 שנה, נשאר בסה"כ בית באותה האנרגיה של החתונה. כייפי, שמח ולמרות ולצד כל הבעיות והחסכים, בית מכיל, מלא אהבה שכל אחד מארבעת דייריו יכול ומצליח להיות הוא בתוכו.
12. באופן אישי אם אני משווה את מי שאני היום לאלדד הצעיר, המבולבל והחרד שהייתי אז – יכול לחכוך ידיים בהנאה ולהגיד לעצמי: "בחורצ'יק, עשית חתיכת דרך".