הזמן שלנו

אתמול היה יום ממש מוזר ומוצלח. זה התחיל בבוקר עם התלבטות היסטרית בין רצון עז לרכוש זוג כרטיסים מאוד מאוד יקרים להופעה של פול מקרטני במדריד כשמצד אחד ברור שזו כנראה הזדמנות אחרונה לראות אותו בהופעה (חלום ענק שלי) ומצד שני זו אחת התקופות הרעות כלכלית ובאמת לא זמן מתאים להוצאות היסטריות על משהו לכאורה לא ״הישרדותי״.

בסוף אמרתי להילית, שהיא היותר מחושבת בינינו בעניינים פיננסיים; תקשיבי, זה חלום חיים שלי, נכון זה מאוד יקר אבל זה לא סכום משנה חיים, נסתדר איכשהו בסוף, ניקח מקסימום הלוואה קטנה. זו חוויה שתישמר בליבנו לעד, דמייני אותנו צורחים במלוא גרון עם הקהל במדריד את ״נה נה נה נה היי ג׳וד״. חיים פעם אחת, מי יודע מה יהיה מחר. אז רכשנו ואני מאושר עד אין קץ.

בערב היינו אמורים ללכת להופעה של סי היימן בשעה 19:30 בבית יד לבנים בת״א. יצאנו שעה לפני הזמן מה שנראה זמן מספיק לכל הדעות, אבל למציאות בישראל יש חוקים משלה. נתקענו בפקק מטורף על דרך נמיר וראינו שבמקרה הטוב, עוד לפני חיפוש חניה, אנחנו נכנסים לאיחור של 30 דקות וזה ממש לא נעים להיכנס להופעה באיחור כזה, אז החלטנו לחתוך לכיוון דיזינגוף סנטר וללכת במקום לסרט ״הזמן שלנו״ בקולנוע לב. לפני הסרט גם הספקנו לחטוף משהו טעים ב״קוסם״ וזה היה כייף לא נורמלי!

מדובר בסרט קסום שמדבר בדיוק על כל הדברים האלה. לאהוב, לחלום בגדול, להגשים, לחיות כאן ועכשיו כי הזמן שלנו קצוב והוא קורה רק ברגע הזה, לא בעבר ולא בעתיד, אין לדעת כמה זמן הוא יימשך ומתי יסתיים.

לא אספר לכם את העלילה, רק אומר שהרבה זמן לא התרגשתי ככה מסרט שבנוי לתלפיות עם משחק וואהו של שתי הדמויות הראשיות וסיפור נוגע ללב. פשוט קסם, אל תפספסו.
חזרנו הביתה בתחושה שבהחלט ניצלנו את הרגע בדיוק כמו שהתהווה. הרבה זמן לא היה לנו דייט כ״כ מוצלח 💛