בסוף דצמבר 1980, בהיותי בערך בן שלוש עשרה וחצי, אחי הגדול יובל הציע לי לבוא להתארח אצלו כמה ימים בקיבוץ להב, שם היה בשל״ת (שרות ללא תשלום) במסגרת שירותו הצבאי בנח״ל. כמובן קפצתי על המציאה (הערצתי אותו אז ברמות, הכוונה לאחי יובל, לא ללנון).
ערב אחד בימים שהתארחתי אצלו, קפצנו לביקור אצל חברים שלו בבאר שבע ואיך שנכנסנו המארחת שמה על הפטיפון את ׳פנטזיה כפולה׳ של לנון שיצא מס׳ ימים קודם.
ידעתי אז על לנון שהוא היה המנהיג של להקת הביטלס (היה לי תקליט אחד שלהם באותם ימים, אוסף הבלדות שלהם שנקרא בפשטות Ballads, שזכיתי במבצע של איסוף פקקים של ׳טמפו׳) ואהבתי אותו מאוד וידעתי גם שאיזה רוצח מטורף רצח אותו חודש קודם, לא ברור למה.
אני זוכר שמהצליל הראשון התאהבתי בתקליט הזה, כולל העטיפה הלא שיגרתית (ג׳ון ויוקו, מתנשקים, בקלוז אפ בשחור לבן) ומאז ועד היום נמשך הרומן הלוהט והבלתי נגמר שלי עם לנון בפרט והביטלס בכלל.
חייב להודות שמאז זה גם האלבום הפייבוריטי שלי של לנון. אלבום שמכיל תחת קורת גג אחת את starring over, women, beautiful boy, watching the weels, dear Yoko, cleanup time, הוא לא פחות מאלבום גאוני ובעיניי גם מכיל את מקבץ השירים הכי מרגשים של לנון בקריירת הסולו.
אבל, יש לי וידוי,
עד לפני שנה לא שמעתי מעולם את האלבום בשלמותו. תמיד הייתי מקפיץ קדימה את השירים של יוקו והנה השנה פעם ראשונה אחרי כמעט 40 שנה, שמעתי לראשונה את האלבום בשלמותו, כיצירה אחת קוהרנטית של ג׳ון ויוקו והתאהבתי באלבום כמו שהוא. כיחידה אחת שלמה, כולל השירים של יוקו (במיוחד I'm your angel הקסום) ❤️