נשאבתי מאתמול בלילה להמשך סיפורו המרגש של ד״ר פול קלניתי (הרבה זמן לא בכיתי כמו בסיום הספר המטלטל הזה).

מדובר בספר מרתק, כתוב מדהים (אי אפשר להניח מהיד), מרגש ברמות אחרות ומעורר המון מחשבות ותובנות על ייעוד, זמן, זוגיות, קריירה, הגשמה ובמילים אחרות על החיים, המוות (כן, גם הרבה על המוות, נושא די מודחק בתרבות שלנו וההתייצבות מולו בעינים פקוחות ואמיצות) ומה שביניהם.

״אף על פי שהחודשים האחרונים האלה היו קשים ומייסרים – לעיתים כמעט בלתי אפשריים – הם היו גם החודשים היפים והעמוקים בחיי במובן זה שנדרשו בהם הכלה יומיומית של חיים ומוות, של אושר וכאב באותה מידה, ושל צלילה אל עומקים חדשים של הכרת תודה ואהבה…אני נושאת עכשיו עמוק בעצמותיי את הקשר הנצחי בין חיים למוות ואת היכולת להתמודד, למצוא משמעות למרות זאת ובזכות זאת״.
לוסי קלניתי

לא יכולתי למצוא זמן מתאים יותר מיום כיפור לקרוא את הספר המרטיט הזה. ממליץ מכל הלב ❤️🙏