בשנה שנתיים האחרונות, מאז שהגברתי את נוכחותי בפייסבוק אני שומע המון אמירות בסגנון:

"אתה יודע אחי, יכולת להיות קואצ'ר"
"אלדד אתה סופר, בחיי, תכתוב ספר"
"יכולת להיות פסיכולוג"
"אולי תעשה הסבה לעיתונאות?"
"אתה סוג של משורר"
"תגיד היית פעם די-ג'יי?"
"אולי תעשה הסבה למשחק?" (בעקבות סרטון התדמית החדש שהעליתי לא מזמן).

על עיסוקי העיקרי…עיצוב גרפי ובניית אתרים, אני מקבל כל הזמן פידבקים נהדרים וסופר מחמיאים בפוסטים פה בפייסבוק כשאני מעלה עיצובים ועבודות וכמובן בפגישות פיזיות במעגלי נטוורקינג ועם לקוחות.

ובכל זאת, ריבוי המחמאות לגביי עיסוקיי המשניים גרמו לי לחשוב על הבחירה בעיצוב כמקצועי העיקרי וככל שחשבתי על זה יותר, הגעתי למסקנה שהייתי בוחר שוב אותו דבר כי:

1. אחרי 21 שנה במקצוע, עדיין יש לי 'פאשן' חזק מאוד לעשות את זה שוב ושוב (מיתוגים, אתרים…בינינו, אני הייתי עושה את זה גם ללא כסף, אבל אף אחד לא מבקש).
2. התהליך היחסית קצר (2-3 חודשים גג עד לקבלת המוצר הסופי), מתאים כמו כפפה לפריק של סיפוקים מיידים, כמוני.
3. הגיוון שבעבודה הזו בין בעלי מקצוע שונים (ממוזיקאים, דרך אדרייכלים ועד מאמנים, מטפלים, עו"ד סוכני ביטוח ועוד) ובסוגי מוצר מאוד מגוונים (לוגואים, פולדרים, פליירים, רולאפים, דפי נחיתה, אתרים ועוד), תפור עליי כבן אדם שמשתעמם די מהר ובקלות.

כ"כ שמח ושלם שבחרתי בעיצוב כמקצוע העיקרי שלי…השבוע מצאתי במקרה (בסדר שעשיתי פה בסטודיו) מכתב מהבן של מירי הררי המופלאה (מי שמכיר), שהיה אצלי פה בסטודיו פעם אחת לפני שנה מינוס פלוס לגביי אתר שהוא רצה לעשות ולמרות שלא הסתדר לנו בסוף מסיבות טכניות לעשות יחד את הפרוייקט, זה מה שהוא כתב (כל פעם אני מתרגש מחדש כשאני קורא את זה):