ישבתי אתמול לפגישת הכרות בגג ביתי עם מישהו שהציע לי להיפגש בקשר לשת״פ עסקי בנושא מסויים ואני תמיד אומר קודם כל כן ובא בראש פתוח. פגישות מעין אלה נמשכות על פי רוב שעה מינוס פלוס ואנחנו ישבנו שעתיים וחצי ודיברנו על ילדות, מוזיקה, קשרים משפחתיים ועוד ועוד.
בסוף איך לא, הגענו גם לפוליטיקה, הממשלה. הנכנסת, ביבי ובן גביר, לא אלאה אתכם בפרטים, רק אומר שהסכמנו לא להסכים ואז הבחור אמר: ״תדע לך שמאוד אהבתי שלמרות שלא הסכמת איתי בענייני הפוליטיקה הקשבת קשב רב ובסופו של דבר ניהלנו שיחה מאוד נעימה למרות אי ההסכמה, כל הכבוד לך״
עניתי:
״זה מדהים מה שאתה אומר כי זה בדיוק מה שלקוחות אומרים לי תמיד בסוף התהליך העבודה שלנו. שהם חשים שאני מקשיב להם קשב רב גם בשיחת האפיון וגם במהלך תהליך המיתוג / עיצוב / בניית האתר וזה קשור לטעמי למשהו יותר רחב מהקשבה.
מדובר בלהתמזג עם בן השיח, להיות מעין ספוג. יש לי תכונה שכשאני יושב עם מישהו/י, וזה לא משנה אם מדובר בחבר/ה או לקוח/ה, אני מתמזג לגמריי אנרגטית עם מי שיושב מולי והופך בחוויה שלי למעין ספוג שסופג את המהות והאנרגיה של בן השיח ממול.
לכן אני מצליח גם לבטא ברמה הגרפית את המהות של כל מי שאני עובד איתו, כי אני קולט את האנרגיה שלו/ה ברמה הכי עמוקה שאפשר. זה לא רק עניין של יכולות גרפיות או ידע טכני בפוטושופ וכו', זה הרבה יותר רחב מזה״.
״הגדרת את זה הכי מדוייק שאפשר, זה בדיוק מה שהרגשתי״, חתם החבר (החדש) בחיוך.
