בסיומן של שלוש האזנות ברצף, אני אומר כן כן כן כן לגמריי עם סימן קריאה לאלבום החדש של אלון עדר, שברור שמצוי בזון היצירתי שלו, מחזיר אותי בתחושה לתור הזהב של מתי כספי, יוני רכטר, דני סנדרסון, גידי גוב, יצחק קלפטר ואריק איינשטיין בשנות השבעים וכמובן ג׳ון לנון והביטלס.

איזה כייף שמסתובב פה בינינו ב-2022, לצד עומר אדם, נועה קירל, עדן בו זקן ושאר כוכבי התקופה, גם יוצר כמוהו ומהדור הצעיר, שמביא לישראליות העכשווית טעימה נפלאה בווריאציה מאוד עכשווית ממה שהיה פה פעם ונשכח ונדרס תחת שיני הזמן הישראליות האכזריות. קצת נאיביות, צניעות וכנות, ערכים שלתחושתי די נעלמו מהמחוזות המוזיקליים העכשווים.

ככל מוזיקאי ויוצר, אלון עדר הוא תרכובת נפלאה של סך השפעותיו, יחד עם המון מקוריות ויצירתיות משל עצמו.

״רק על עצמי לא ידעתי לספר דבר״ הוא שר ב״אני ואת אחד״ היפהפה והמלודי, אבל הוא בהחלט יודע לספר ובאופן מאוד מלודי ונוגע.

כל השירים פה נפלאים, אין רגע מיותר. בכולם ניכרת הדרך הייחודית שלו להגיש שיר באופן מעניין, כנה ונוגע שהוא רק שלו, עם הגרוב, הפרייזינג והטאצ׳ הזה שהוא…אלון עדר.

לצד ״אני ואת אחד״, בולטים במיוחד ״בתנועה במבט״ הפותח והיפהפה, ״דרך הזהב״ הקסום,״אסתר ברגשות״ הגרובי, ״מבטיח לשמוע״ הג׳אזי עם ספי ציזלינג, ״נעבור את המדבר״ הנוגע, ״עוד חלום חיוור״ המדליק הכמעט סוגר את האלבום וכמובן ״בקול גדול״ הלהיט הגדול ובצדק מהאלבום.

אל תפספסו, מדובר באלבום נפלא (מקווה שייצא ע״ג וויניל), בינתיים רוצו לספוטיפיי הקרוב, האזנה אחת תכניס אותכם לשבת עם חיוך גדול, עליי ❤️

 

>