אכזבות הן לצערנו חלק בלתי נפרד מהחיים, יושבות על התפר או יותר נכון הפער שבין הרצוי למצוי ולטעמי מקור בלתי נגמר של אומללות.

נתנו את הלב למישהו באיזה עניין ואנו מצפים לפידבק כזה וכזה לא מקבלים, אז אנו מאוכזבים…חגגנו יום הולדת והחבר הטוב לא התקשר לברך אז אנו מאוכזבים…חזרנו מיום עבודה מטורף וציפינו שבת הזוג תקבל אותנו עם ארוחה טעימה וחיוך, אבל היא אפילו לא שמה לב שנכנסנו, אז אנו מאוכזבים ועוד ועוד…תמיד הפער הזה שבין המציאות לציפייה שיושבת עמוק בפנים רק בראש שלנו (אף אחד לא ראה ולא שמע), תאמלל אותנו.

אז מה עושים עם הפער הזה? מקבלים את המציאות בדיוק כמו שהיא וזה הכי טוב שיש. בלי ציפיות ובלי תסריטים מוכנים מראש…כי הדרך הכי נכונה ומתגמלת לחיות, זה מה שיש במציאות ולא פנטזיות בראש…ככל שהפער ביניהם יצטמצם, רף השמחה ושביעות הרצון שלנו יעלו. בדוק!!!

סופשבוע נעים חברים יקרים 🙏❤️