הרבה שנים הסתובבתי בתחושה שלכולם (חוץ ממני כמובן) יש את המפתח לאושר. הם הגיעו, הם כבר שם, בחיים הנכונים…אני עוד לא (לכאורה) ולכן אני צריך את האישור שלהם.

לפני עשרים שנה מינוס פלוס הבנתי שכל ההנחות יסוד והאמונות שלי שהושרשו בי מילדות ע״י הסביבה וע״י עצמי לא בהכרח נכונות לי והתחלתי תהליך של לימוד עצמי מחודש ושינוי תודעתי שנמשך עד היום וכנראה לא ייפסק לעולם.

התהליך הזה גרם לי להבין בשורה התחתונה שהיחיד שאני צריך ממנו אישור לחיים הנכונים לי, זה אני!!!

מאז אני משתדל להקשיב לעצמי, לתחושות הבטן, לאינטואיציות, לרצונות, לפנטזיות ולחלומות. זה לא אומר שאני לא מקשיב ומתייעץ עם אחרים, להפך. מרבה לעשות את זה.

עדיין מאוד אוהב אנשים מטבעי, סקרן מאוד לשמוע מגוון של דעות בכל נושא ועניין כמעט, אבל לא מהמקום ההוא של ילדותי / נעוריי / בחרותי, שהיה ממקום מוקטן ומרצה, אלא ממקום של שווה בין שווים ובידיעה המוחלטת שיושבת ברקע שבסוף רק אני מחליט עליי כמו שהבנות שלי אוהבות להגיד.

יום טוב חברים יקרים ❤️